Hebrew Tales In Medieval Ashkenas: An Overview

עתה, כשיש בידינו מידע די מפורט על קובצי סיפור באשכנז בימי הביניים, יש מקום לסקירה כללית של המצאי הקיים, סיכום ביניים של מצב המחקר בתחום, והצבת אתגרים למחקר נוסף מפרספקטיבות חדשות. אתייחס לקובצי סיפור בעברית מן המאה הי"ג – ט"ו, ולהעתקות בכתבי יד מימי הביניים של מקבצי סיפור וסיפורים בודדים. מבחר של קובצי סיפור מאשכנז (גרמניה וצפון צרפת) שנדונו במחקר מצוי: בכ"י אוקספורד, הספרייה הבודליאנית, Or. 135, קובץ כ"י פרמא 2295, קובץ כ"י ירושלים 3182, וכתבי יד של מעשה"ד בכ"י וולפנביטל 36.25, וכ"י פרמא 2269. לצד אלה אתייחס לארבעה כתבי יד נוספים מן המאה הי"ד באשכנז, הכוללים קובצי סיפור, מקבצים וסיפורים בודדים. שאלות מחקר כיום נוגעות למקורות הקובץ ומגמות של המשכיות, דרכי עריכה ועיבוד (של הקובץ הכולל ושל הסיפורים שבו), מנגנונים של קליטה ממקורות חוץ-יהודיים ושל יצירה חדשה, מעברם של סיפורים וקובצי סיפור ממזרח למערב, מאפיינים סוגתיים, והקשר תרבותי-היסטורי. על בסיס המצאי הקיים באשכנז, ככל שידוע לנו, לאורך כמאתיים שנה, אציב שאלות מחקר הממוקדות בדינמיקה של קובצי הסיפור במרחב נתון אחד לאורך זמן, לעומת מחקר שעניינו בעיקר בהשוואה בין קובצי סיפור במרחבי תרבות שונים (המרחב היהודי-מוסלמי במזרח והמרחב היהודי-נוצרי במערב אירופה). פרספקטיבה חדשה זו הממוקדת במרחב מסוים אחד תאפשר, כמדומני, להעשיר מודלים מחקריים קיימים בניואנסים שאינם באים לידי ביטוי בתיאור "התמונה הגדולה" של קובצי סיפור במרחבי תרבות שונים. אדגים את ההיבטים השונים בדיון זה באמצעות מגוון של סיפורים מאשכנז, בימי הביניים.