Tafilalt`s Linguistic Texture: Hebrew-Arabic-Aramaic

תאפילאלת (דרום מזרח מרוקו) הייתה ידועה בימי הביניים המוקדמים בשם סיג֗למאסא וכך נרשמה בכתובות ובשטרות עד המאה העשרים. בעבר היא שימשה תחנה חשובה בדרכן של שיירות שחצו את מדבר הסהרה ומכאן חשיבותה. היישוב היהודי בתאפילאלת הוא מהקדומים ביותר במרוקו ומסורותיו עתיקות מאוד ויש בהן גם ייחודיות ביחס לשאר מסורות היהודים במערב מרוקו ובצפונה וכן ביחס ל`מערב הפנימי`.

ההרצאה תתמקד במרקם הלשונות שנהגו בה: בדיבור, בכתיבה עממית ובשירה. בדרך כלל הלהג המוגרבי הייחודי שלה נהג בדיבור ובחילופי איגרות. בספרות ובשירה העממית נהגה ערבית יותר מוגבהת. ואילו בפיוט המייצג את התרבות היהודית הגבוהה נהגה עברית המשתלשלת ממסורת השירה העברית ומהפיוט הקדום והיונקת מכל רובדי הלשון העברית הקדומים, לרבות הקַבלה. בולטת בייחודה שירת ה`מטרוז` (מִרְקם) המשלבת עברית וארמית ואף עברית וערבית, ללמד על הדינמיקה שבין הלשונות האלה ועל הזיקה התרבותית שבין כל רובדי החברה.

הערבית מגלה מאפיינים ייחודיים, פונולוגיים ומורפולוגיים, אבל הדגש יושם בעיקר על המאפיינים הלקסיקליים, כגון היסוד הברברי מחד גיסא והיסוד התורכי מאידך גיסא, שנשאל בלי ספק מתלמסן ומווהראן שבאלג֗יריה דרך הציר תאפילאלת – קולומב בשאר – תלמסן (שכן התורכים מעולם לא כבשו את מרוקו). בעברית יוצגו מאפיינים מלשון השירה שהתגבשה במשפחת אביחצירא לדורותיה שהשפעתה גלשה גם אל מעבר לתאפילאלת וביתר שאת גם כיום בארץ.