Hirsch Bernstein and the Transition of the Hebrew Alphabet from Eastern Europe to the United States in the Nineteenth Century

ר` יוסף קמחי (הריק"ם) נמנה עם המלומדים האנדלוסים שעקרו מספרד לפרובאנס במאה השתים-עשרה, כשהם נושאים עמם את השכלתם החילונית ושליטתם בערבית למקום מושבם החדש. מהגרים אלו הטביעו את חותמם על ישותה של יהדות פרובאנס והביאו לידי מפנה בחיי הרוח שלה. חיבורו השירי של קמחי מתחום המשל והחכמה - `שקל הקודש` – שחיבר במאה השתים-עשרה בפרובאנס, תופס מקום כבוד בספרות המוסר של היהדות הספרדית-פרובאנסלית. במסגרת פעילותו הרב-גונית במקום מושבו החדש, עסק קמחי גם בפרשנות מקרא וללא ספק היה ממייצגיה המובהקים של פרשנות המקרא היהודית שהתפתחה בפרובאנס. בפירושו לספר משלי שזר הקמחי, כדרך סגנון ה`אדב`, משלים ופתגמים של חכמי ישראל בכפיפה אחת עם שלל מקורות זרים שהיו זמינים לכל דורש. כמו כן הוא שיקע בו, בעילום שם, מבחר מכתמי חכמה ומוסר מחורזים, מתוך ספר `שקל הקודש` שלו. קרוב לארבעים שירים כאלה צירף קמחי לפירושיו כדי להעשיר את הכתוב, לחדד את המסר ולסייע בהבנתו. בהרצאה זו אבקש להתחקות אחר שיטתו המיוחדת של קמחי בשילובם של שירי החכמה שלו בין ביאורי הפסוקים של ספר משלי. במקביל, אנסה להאיר את יחסי הגומלין המתקיימים בין הפסוקים לשירים, מבחינת המסר שבבסיסו של כל אחד מהם. על פי השינויים שערך קמחי בשׂום שכל בנוסחם של שירי `שקל הקודש` על מנת להכפיפם לטקסט המקראי, אבקש גם לבחון את האפשרות לקדימתו של `שקל הקודש`, או לפחות ליקוטי פתגמיו, לפירוש הריק"ם למשלי.