העת החדשה המוקדמת מתאפיינת בין השאר בתהליכים של גלובליזציה של הידע בכלל, ושל היהודי בפרט. הסיבות להאחדה של הידע הן רבות: הדפוס, שיפור הדרכים, ושינויים פוליטיים. חברתיים וכלכליים. במקביל, צומחת ארץ ישראל במאה השש-עשרה כמרכז הגות וקבלה, כאשר ההגות הקבלית וההלכתית החדשה מופצת אל כל מרחבי העולם היהודי.
בהרצאה, ברצוני לעסוק באספקט מסוים של הפצת הידע הקבלי מארץ ישראל אל המרחבים היהודיים השונים, והוא אופי ההטמעה של הידע הגלובלי בתוך הקשר תרבותי מסוים. המחקר הקלאסי נטה לתאר את הידע המופץ מארץ ישראל ככובש את הידע הקלאסי. בניגוד לתפיסות אלו, ברצוני להציג תהליכים מורכבים יותר בהם הידע הקבלי החדש הוטמע והשתלב בתוך ידע מקומי.
בתור מקרה מבחן, אעסוק במעברי ידע קבלי לתימן במאה השבע עשרה. הידע הקבלי החל להגיע לתימן במאה השש-עשרה. מעמדה של הקבלה התחזק בה לאורך המאה השבע עשרה, זאת בעקבות הגעת דפוסי ספרי קבלה לתימן מאיטליה כחלק מנתיבי המסחר מאיטליה למזרח.
במרכז הדיון יעמוד הספר `רכב אלהים` של ר` יצחק ונה שפעל במרכז תימן במאה השבע-עשרה, שבמרכזו סוגיית הוויזואליזציה של ידע קבלי. פועלו של ונה נקשר במחקר להטמעה של ידע ארצישראלי ודחיקתו של הידע המקומי. ברצוני להציג את מרכזיותם של הדפוס ושל עולם ההגות האיטלקי על הגותו, ובעיקר לעמוד על הדרך בה הגותו של ונה הינה שילוב בין הידע המגיע לתימן ממקובלי ארץ ישראל ובתי הדפוס של איטליה עם הידע והתרבות המקומיים בתימן.