R. Moses Zacutos`s Zohar Commentary: Methodological Interpretation and Canonization of Lurianic Kabbalah

הפצתה של קבלת האר"י באיטליה החל מאמצע המאה ה-17 קשורה בפועלן של מספר דמויות שהחשובה שבהן היא ר` משה זכות. כנושא אידיאולוגיה לוריאנית טהרנית, התעקש לייצר קאנון סגור ונוסח קבוע לכתביהם של ר` חיים ויטאל ותלמידיו. עד כה זכה זכות להתייחסות מחקרית שהדגישה צדדים שונים באישיותו ומפעלו התרבותי. יחד עם זאת, ספריו בקבלה, כולל פירושו רחב ההיקף לזוהר – כמעט לא נחקרו מעולם. הרצאה זו מבקשת להציג היבטים שונים הקשורים בו. עיון בפירושו לזוהר בראשית שנקרא `ספר יודעי בינה`, מגלה כי עמדתו הידועה בדבר האוטוריטה הבלעדית של קבלת האר"י הנחתה את המתודולוגיה הפרשנית שבעזרתה ניגש לבאר מאמרי זוהר. `דרך האר"י` אותה אימץ לעצמו הביאה אותו לדחות את פירושיהם של מקובלים קודמים לו כגון הרמ"ק, ר` שמעון לביא ואף פירושי ויטאל המוקדמים. בכך מהווה פירוש הזוהר נקודת ציון בהבנייתה של קבלת האר"י כסמכות בלעדית. בנוסף, יומרתו הייחודית בשעתה – מציאת התאמה מרבית בין הספרות הזוהרית לבין הקבלה הלוריאנית – אילצה את זכות להתמודד עם שאלות הנוגעות לפער שבין הרמנויטיקה והתגלות ולמצוא פתרונות שיהוו בסיס למפעל פרשני זה. זכות התייחס לספרות הזוהר `כמקשה אחת` ובניסיונו ליצור הרמוניזציה התמודד עם קשיים המתגלעים בין מאמרי זוהר הסותרים זה את זה. נוסף על כך, לפי זכות, גם קבלת האר"י עצמה מבטאת קול אחד ויחיד וממילא אין למצוא בה סתירות. הרכבתה של קבלת האר"י כולה על מכלול הספרות הזוהרית ויצירת הרמוניה כפולה שכזו עומדת בבסיס הפירוש ומנחה אותו.