Cherubim, Binitarianism and the Genesis of Gnosticism

ביניטריות יהודית כמקור הכריסטולוגיה הקדומה מחד והדואליזם הגנוסטי מאידך הוא נושא שהמחקר המודרני ירש מקודמיו – הפולמוס הדתי וההרסיוגרפיה. בעשורים האחרונים התגבר העיסוק בסוגיה בד בבד עם הרחבת ידיעתנו על אודות המיסטיקה היהודית הקדומה.

למרות שהוצעו כיוונים אלטרנטיביים – האיראני, ההלניסטי ואחרים, רבים מסכימים לכך שהדגם הבסיסי של הביניטריות היהודית היווה רקע להתהוות הדואליזם הגנוסטי. הדגם הזה הוא הרמוניסטי מעיקרו אך יכול היה להוות תשתית לפיתוח תפיסות דואליסטיות ואנטגוניסטיות חריפות. האם ההתפתחויות האלה חלו רק לאחר ההתנתקות מן המקור היהודי או שמא ניצני הביניטריות האנטגוניסטית הופיעו כבר בגבולות היהדות? אחד הדרכים לבירור השאלה הזאת הוא ניתוח המסורות על מרד המלאכים במקורות היהודיים. לפי הגרסא המוכרת ביותר של המיתוס הנדון, המיוצגת על ידי הספרות החנוכית, המרד התרחש רחוק מדי מנוקדת הבריאה ולא עשוי היה לפגוע ביסודותיה. לעומת זאת מיתוס של מרד השטן בספרות אדם וחווה, שנבנה כמדרש של מספר פרשיות מקראיות, עוסק באירועים סמוכים לתקופה הפרימורדיאלית ומשום כך רלבנטי יותר לסוגיה הנדונה. ברצוני לדון ביחסי האדם, השטן והכרוב(ים) בספרות הזאת ובגלגולי המוטיבים הללו בחיבורים גנוסטיים כגון ׳‎אמיתת הארכונים׳ (‎ (NHC II, 4וטקסט ללא כותרת על בריאת העולם (‎(NHC II, 5.