מסכת שמחות, שייכת לסוגה הספרותית המכונה המסכתות הקטנות. מפרשי וחוקרי מסכתות אלה תארכו את המסכתות לתקופה הבתר-תלמודית. אך בעבודתי הגעתי למסקנה שמסכת זו שונה מאחיותיה, המסכתות הקטנות, והיא חיבור מהתקופה התנאית. בהרצאה זו התמקד באופן כללי, במסורת כתבי היד של החיבור, ובאופן פרטני בראיות הפנמיות כגון הלשון התנאית, ראליה, ותפוצת החכמים המוזכרים במסכת -המוכיחים שמסכת זו תנאית. בהרצאתי אראה, שבניגוד למקובל, שעורכי מסכת שמחות הם שהשתמשו ועבדו את החומרים המצויים בתלמוד הבבלי, מסכת מועד קטן, פרק שלישי, ההפך הוא הנכון, עורכי התלמוד הם אלה שבנו חלק מהסוגיות על בסיס הברייתות המצויות במסכת שמחות.