The Child Archetype: From the Zoharic Myth to the Hasidic Story

דמות ספרותית זוהרית מרתקת היא ה`ינוקא`, הילד המאתגר את דמויות הסמכות. הינוקא הוא ילד חצוף, מתריס ופורע סדר. חכמתו העמוקה מטילה בספק את החכמה הפורמלית ובכללה אף את חכמת הסוד הידועה למקובלים. חוקרי זוהר (כגון ליבס, אורון, בן הראש) עמדו על כך שהינוקא הולם במגוון היבטים את ארכיטיפ הפואר puer archetype)) שנדון בהרחבה אצל יונג וממשיכיו, והמצוי בתרבויות רבות החל בעת העתיקה ועד ימינו.

ארכיטיפ הילד על פי יונג מייצג מספר רעיונות מרכזיים: שיבה לקמאי ולמקור, התחדשות, חיבור ללא מודע ולאינסטינקט, שלמות שמעבר לניגודים, פוטנציאל טרם מימושו, חציית גבולות תרבותיים כגון גבולות מגדר ועוד. הוא לא מציע סדר חברתי או תרבותי חדש, אלא מטיל ספק בסדר הקיים, פותח אפשרויות נוספות, מערער, מקשה. מסיבה זו הוא מתפקד כיסוד של התחדשות ואף מקושר ברעיונות אוטופיים ומשיחיים.

מוטיב הינוקא הזוהרי הוסיף והתגלגל במסורות קבליות שונות ונוכחותו ניכרת גם בספרות החסידית. הינוקא מזין את עולם הדימויים החסידי במספר אופנים, הן בדרשות והן בסיפורים.

בדברי אבקש להתמקד בסיפורים חסידיים בהם מופיעה במפורש דמות של ינוקא. על פי רוב הכוונה לילד שהוכתר כרבי בצעירותו, ומספרי שבחיו מעטירים אותו בהילת הינוקא הזוהרי. ינוקא ממשי זה הוא ילד שילדותו נגזלה ממנו, שכן הוא יושב על כס הצדיק המכובד. בה בעת, מייחסים לו הסיפורים החסידיים את התכונות המיתיות של הינוקא הזוהרי. הינוקא החסידי ההיסטורי נדון במספר מחקרים, אך לא הושם לב למערכת היחסים הפרדוכסלית המתקיימת בינו ובין ארכיטיפ הילד ו/או הינוקא הזוהרי. ההרצאה תבחן מגוון זיקות בין סיפורי הינוקא הזוהריים לחסידיים, תוך ניסיון להציע קו אופי נוסף לדמותו של הסיפור החסידי המתפקד כביצוע (performance) של הטקסט הזוהרי.