The Nature of Haskalah in the Mid-Nineteenth Century as Reflected in Kochvei Yitzhak

מאז נשאלה השאלה בראשית הנאורות בגרמניה "מהי השכלה", עמלו המשכילים העבריים הראשונים בהשכלת ברלין להשיב עליה, וניסו להגדיר את ההשכלה בדרכם שלכם וליישׂמה לנסיבות התרבות העברית המתחדשת.

כשבעים שנה אחר כך, באמצע המאה הי"ט, הוסיפו משכילים שונים לתהות על קנקנה של ההשכלה בזמנם. עדות לכך תימָצא בכתב-העת כוכבי יצחק, שיצא לאור משנת 1845 עד 1873, וששימש אכסניה למחברים עבריים מכל הזרמים והנטיות.

בהרצאה זו ננסה לעמוד על מגמות אופייניות לתפיסת ההשכלה וההתמשכלות המציינות כמה מן הסופרים שהשתתפו במשך השנים בכתב-עת זה, כמבוא לחקר התפתחותה של תפיסת ההשכלה בהמשך המאה הי"ט.

נבחן עדויות של פרחי משכילים המחפשים הדרכה ממשכילים ותיקים – ותשובותיהם. נשים לב במיוחד לאופי השאלה; לדוגמה: משכיל צעיר שאינו מבקש השכלה אלא `חוכמה`, והוא שואל: "איזה דרך תבונה ואיפה מקום בינה".

נבדוק את ההדרכה שמוסר המשכיל הוותיק וזיקתה לעקרונות ההשכלה בראשיתה: לימוד דרכי דקדוק הלשון וההגיון, לימוד לשונות העמים וקריאת ספריהם ומליצות משורריהם. כן הוא מוסר לצעיר רשימת ספרי חובה שהמשכיל חייב לקרוא אותם, והם ספרי היסוד של תקופת ההשכלה הראשונה, כספרייה מכוננת: ביאורי התנ"ך של המשכילים: מנדלסון, בריל, וולפסון, בן זאב; ספרי יסוד בפילוסופיה יהודית: הרמב"ם ואב"ע.

מידע נוסף על תפיסת ההשכלה ותהליך ההתמשכלות מתקבל מסיפורו של המשכיל הוותיק עצמו, המספר על דרכו כמשכיל, ועל סיכסוכים עם אנשי עירו שהתנגדו להקמת בית החינוך המודרני.

עדויות אופייניות מתקבלות מצעיר שלא מצא סיפוק בלימודים תורניים גרידא, ושאף להרחבת הידע; הוא ביקש למצוא מקום שבו "התורה והחכמה, משולבות אשה אל אחותה" (בית מדרש מודרני לרבנים)... סופו שעבר ללימודים הומאניים, שפות, מדעים, ולבית ספר לרפואה, והוכתר כרופא.