על פי וויליאם ג`יימס, אחד מהרעיונות המרכזיים של הפרגמטיזם הוא, שהמשמעות של תיאוריות ומושגים נעוץ בהשלכות המעשיות שלהן. רעיון מופשט אינו יכול להיחשב כנבדל מרעיון אחר, אלא אם כן קיים הבדל מעשי בהתנהגות, שנובע מרעיון אחד אך לא מהרעיון האחר. ברוח זו, מדגיש ג`יימס שאוריינטציית החשיבה הפרגמטית מעדיפה את ההתמקדות בעובדות קונקרטיות על פני עיסוק בהפשטות מטאפיזיות. כמו כן, טען ג`יימס, שהאמתיות של מושגים נקבעת באמצעות בחינה של ההשלכות המעשיות של האוחז בהם.
רוח חשיבה זו מזמינה עיסוק מחודש בספרות ההלכה במספר מישורים. ראשית, בבחינת מידת התאמה שבין אופן החשיבה התלמודי והעקרונות של הפרגמטיזם. שנית, בבחינת מושגים מטאפיזיים מתחום הדת מבעד לעדשה של ספרות ההלכה, שבאופייה היא מעשית וקונקרטית. בשונה מעיסוק פילוסופי מופשט על אודות מושגים תיאולוגיים, השיח ההלכתי מתמקד ברבדים הקונקרטיים של אותם המושגים, ובכך הוא יוצר דיון שתוחם את המשמעות המטאפיזית בגבולות המציאות והמעשה.
במסגרת ההרצאה אתייחס לנקודות אלה, תוך שימוש בסוגיות הלכתיות שקשורות למושגי הנס ותפילת הבקשה כמקרה מדגים. תוצגנה שתי עמדות עקרוניות שעלו בהקשר למושגים אלה במסגרת החשיבה הפילוסופית, האחת שמדגישה את הפן האונטולוגי-אובייקטיבי של מושגי הנס ותפילת הבקשה, והשנייה שמבליטה את הפן האפיסטמולוגי-סובייקטיבי. לאחר מכן, תוצגנה סוגיות הלכתיות שבמסגרתן באות לידי ביטוי שתי עמדות יסוד אלה באופן מעשי וקונקרטי. לסיום, על בסיס הדיון הנ"ל אציע, שקריאה ברוח הפרגמטיזם של ספרות ההלכה יכולה לשמש תשתית נוספת וחשובה בשיח הפילוסופי בנוגע למושגים מטאפיזיים.