The Personal and the Social in the Journey of The ShaDaR (Emissary) Rabbi Nathan Amram

עיקר תפקידו של שליח ארץ-ישראל היה לקבץ תרומות לצרכי קיומו וחיזוקו של הישוב בארץ. השליח היה יוצא למרחקים ונודד במשך שנים. המסע כלל בוודאי תלאות אין-קץ יחד עם הרפתקאות מעניינות. פעמים רבות "ניצל" השליח את המסע למטרות נוספות. לבטח, נחשף השליח לתרבות ולתהליכים שהתרחשו במקומות אליהם הגיע ולשוּנוּת מהמקום שממנו יצא.

לאחר פרעות איברהים פחה בחברון (תרצ"ה; 1835) יוצא הרב נתן עמרם (תקנ"א-תרל"א; 1870-1791), בן למשפחת רבנים שבאה ממרוקו לישראל ורבה הראשי של אלכסנדריה בסוף ימיו, לשליחותו לאירופה. מסעו שנמשך כעשר שנים עובר בערי אירופה המרכזיות לצורך גיוס הכספים. מבקש להזרים את הכספים בצינורות שיאפשרו לו מימוש מטרותיו בחברון. הוא מהיחידים שיוצא בחיבור מודפס, `אגרת האמונה והתפארת`, נגד הדרישה לביטול השד"רות. ובכל זאת, מאחורי המסע המוצהר לגיוס כספים קוראים עוד דברים מתחת ומעל פני השטח.

בהרצאה זאת אנסה להתחקות, דווקא אחרי אותם הדברים. אחרי מסע השד"רות ה"נסתר" של הרב נתן עמרם – התארגנות ליציאה לדרך, המשפחה, מקומות הלינה, דרכי התעבורה ומפגשיו עם דמויות שונות. אנסה להראות כיצד נחשף השליח לתהליכים באירופה כדוגמת תהליכי הרפורמה. הבדלי תרבות ומפגשים שנוצרו, הדפסת ספריו בבתי הדפוס באירופה, ביקור בספריות לגילוי כתבי יד נשכחים, פגישות עם המקומיים, שליחים ונוסעים אחרים ועוד...

ההתבוננות בשליחות מצדו האחר של המסע, תהיה מרכזה של ההרצאה. אנסה לבחון את הצלחת המסע לא רק על הפרקטיקה של הרווח הכספי, אלא של הריווח התרבותי, הקשרים של אנשי ארץ ישראל עם התפוצות. העלאת ההתרחשויות, שאינן המטרה המוצהרת של השליחות – גיוס כספים, תאפשר לתת תמונה שלמה ונכונה יותר של מסעות השלוחים, ככלל ומבט רחב יותר על מסעו של הרב נתן עמרם, כפרט.