הנושא, ירושת הבת בספרות התנאית, כבר נידון על ידי לא מעט חוקרים. בהרצאה זו אני טוען שרק מחקר שמבוסס על הביקורת הנמוכה והגבוהה, כלומר השימוש בכלים שמאפשרים קביעת טקסט מדויק ואמצעים שמביאים להפרדת מקורות המשנה, הוא שמאפשר גילוי המגוון הרחב שקיים בין דעות התנאים. על יסוד מסקנות מחקר הנוסח והמקורות ניתן לעסוק במתודות נוספות, כגון המשפט הקדום ההשוואתי, השתלשלות הנושא מן המקרא ועד למשנה, והתפתחות ההלכה על רקע המצב החברתי והכלכלי בארץ ישראלית בתקופת המשנה.
נדון על שלושה מקורות: דעה שמתגלה על ידי הפרדת המקורות במשנה ב"ב ח:ד, שיטת התנא רבי יוחנן בן ברוקא במשנה ב"ב ח:ו, וירושלמי ב"ב ח:א, טז ע"א, בו דעה בשם "חכמי גויים". העיון מברר שיש שלוש דעות:
הדעות יידונו על רקע שאלת מקום המשפט התנאי בעולם העתיק והמצב החברתי והכלכלי בארץ ישראל בתקופת המשנה.