Reception and Hermeneutics in Recanati`s Torah Commentary: The Paraphrases from Joseph of Hamadan`s Rationale ofCommandments

פירושו לתורה של המקובל האיטלקי, ר` מנחם רקנטי מסוף המאה הי"ג, מהווה את אחת היצירות החשובות ביותר של ספרות הקבלה. פירושו לתורה כמו גם ספר לבנת הספיר של אנג`לט מהווים את היצירות הראשונות המצטטות מן הזוהר. מלבד הזוהר, פירושו לתורה מכיל חומר קבלי רב, אותו הוא מלקט ממקורות שונים, ומשמש אספקלריה חשובה להבנת ספרות הקבלה בתקופה. ההרצאה זו תתמקד באופנים שבהם ר` מנחם רקנטי מעצב את פירושו לתורה, תוך בחינת ההרמנויטיקה של מקורותיו הקבליים. התכנים אותם הוא בוחר לצטט, והאופנים שבהם הוא בוחר להביאם כציטוט או כפרפרזה, כמו גם המסגרת אשר בהם מביא את הדברים, משמשים כולם ליצירת פירושו הייחודי על התורה.

ההרצאה תתמקד בהתקבלות ספר טעמי המצוות לר` יוסף הבא משושן, אליו מתייחס רקנטי כאחד ה`מקובלים אחרונים`, אשר חובר זמן קצר לפני פירושו של רקנטי. ספר טעמי המצוות מהווה מקור מרכזי לתפיסת הגלגול בבהמות אליו מתייחס רקנטי באופן אמביוולנטי, לעומת עקרונות אחרים אותם הוא מאמץ אף ללא ציון מקור. פירושו של רקנטי משמש גשר כמו גם מסנן מרכזי להעברת הרעיונות של ספר טעמי המצוות לחיבורים מאוחרים יותר עד לקבלת האר"י ולחסידות. בדרך זו רעיונותיו של ר` יוסף שלא הובאו לדפוס בפני עצמם, זכו לתפוצה ולהתקבלות רבה. ההרצאה תבחן כיצד האמצעים הספרותיים והפרשניים של רקנטי, ערכו, התערבו, סיננו ועיצבו מחדש את מסורות אלו ואת התקבלותן. במחקר שערכתי זיהיתי למעלה משלושים מקומות בו ניכרת השפעתו של החיבור, אותם אציג תוך בחינה צמודה של מספר דוגמאות מרכזיות. דוגמאות אלו ישפכו אור באופן רחב יותר על מפעלו הפרשני של רקנטי, ויעמדו על מקומו כפרשן גם במבואותיו הלקטניות.