The Road Not Taken inModern Hebrew Poetry: The Case of Dahlia Ravikovitch and Yehuda Amichai

ההרצאה תבקש להאיר את הדרך שבה עוצב הקאנון של השירה העברית המודרנית באמצעות בחינת שירים לא ידועים של דליה רביקוביץ ושל יהודה עמיחי, שפורסמו בעיתונות בשעתם אך לא כונסו בחייהם. כך למשל, רביקוביץ פרסמה שירים בנוסח שירת ספרד ושירים של כמיהה מיסטית לפני צאת ספר ביכוריה `אהבת תפוח הזהב` (1959), אולם בחרה שלא לכלול אותם בספר וכך נמנעה מהסגרת שני מקורות-תשתית שהשפיעו מתחת לפני השטח על הספר כולו, ושנחשפו בשירים אלה בבירור. עמיחי פרסם בשעתו שיר קינה על מות סטלין, אך לא כלל אותו באף אחד מקבציו, וכן פרסם עשרות שירים בעיתונות שאינם חלק מן הקאנון של יצירתו.

להדחקתם של שירים אלה ישנה כמובן משמעות של ממש בחקר יצירתם של שני המשוררים; אולם מעבר לכך, השכחתם או שיכחתם היא מהלך תרבותי. על ידי שחזור "הדרך שלא נבחרה" (בידי היוצרים) יוארו בקצרה נורמות פואטיות ואידיאולוגיות ששלטו בזמנם; הצנזורה – הפנימית והחיצונית – שהופעלה עליהם; וכן אילוצים אחרים, ספרותיים וחוץ-ספרותיים, שהובילו להרחקתם של הטקסטים הללו מן הזרם המרכזי בשירה, כל כמה שיוצריהם שייכים אל מרכזהּ.

זוהי צוהר הצצה נדיר לבחינת תהליכי קנוניזציה וגיבוש תרבותיים, ולהבנת יחסיותו ופריכותו של הקאנון הספרותי באשר הוא. החזרה אל הטקסטים שנשכחו עשויה להנכיח מחדש מגמות שדוכאו ביצירתם של משוררים אלה ואחרים, ולהרחיב את גבולות השירה העברית החדשה --ומחקרהּ.