The Volunteer Work of Writers from the Land of Israel with Holocaust Survivors in Europe (1945-1948)

מיד לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, הסופרים שחיו בארץ ישראל חיפשו דרכים לעזור לניצולי השואה באירופה. בספטמבר 1945, ניסתה אגודת הסופרים ליזום משלחת לאירופה מטעמה, אך לאחר כשלונו של ניסיון זה, סופרים חדורי תחושת שליחות הצליחו למצוא דרכם לאירופה באופנים שונים. בין השנים 1945 ל-1948, אנדה פינקרפלד-עמיר, בנימין טננבוים (לימים טנא), חיים גורי, דב חומסקי, מתי מגד וסופרים נוספים, מצאו את דרכם אל אירופה בנפרד בשליחות הסוכנות היהודית או בשליחות תנועותיהם.

סיפור הסיוע של הסופרים מארץ ישראל לניצולי השואה באירופה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הוא סיפור שטרם סופר. פרק הזמן בו הם פעלו כשליחים היה בעל השפעה מכרעת על המשך דרכם הספרותית. תקופה זו ליוותה אותם לאורך חייהם, והיה לה חלק מהותי בעיצוב עולמם הרגשי והספרותי. חיים גורי הצהיר בראיון באשר לתקופת השליחות: "כאן מתחיל פרק בחיי שלא נגמר עד הרגע הזה. כי אין ספר שלי שאני לא עוסק בזה." (מתוך: סלומון-חובב וז`נו, `זיקה`, 2011). לא זו בלבד שהעיסוק האינטנסיבי בנושא השואה לא פסק לאחר שובם לארץ, אלא הוא אף התעצם ביתר שאת. הרצאה זו תבקש לדון במפגשם של הסופרים עם ניצולי השואה ולבחון את השפעתו של מפגש זה על ספרותם.