החכמים הראשונים שעסקו בגרסאות המשנה והתלמוד הבבלי היו גאוני בבל, שפעולתם החלה סמוך לאחר חתימת התלמוד הבבלי. לידינו הגיעו כמאתיים וחמישים מקורות שבהם הגאונים עסקו באופן פעיל בגרסאות של חיבורים אלה: נשאלו על גרסת התלמוד, תיקנו את הגרסאות, הציעו גרסאות חלופיות, הכירו בקיומן של גרסאות שונות או נימקו את הגרסאות שעמם נתקלו.
בהרצאה זו אבקש לתמצת את המידע העולה מניתוח מקורות אלה, תוך התייחסות לנקודות הבאות:
א. מי הגאונים שדנו בגרסאות התלמוד?
ב. מה היו המניעים לדיונים אלה.
ג. מה הם השיקולים הטקסטאוליים שעמדו בפני הגאונים (או נוצרו בידי הגאונים) על מנת לשקול ולהעריך גרסאות שונות.
ד. מה אפשר ללמוד על מצבו של הטקסט התלמודי לאור דיונים אלה של הגאונים, וגם: מה אי אפשר ללמוד מן הדיונים הללו.