הכמות הגדולה של כ- 6500 מטבעות שהתגלו בגמלא מאפשרים את השימוש בהם ככלי לאומדן חלק מן התהליכים הדמוגרפיים בהתפתחות העיר וכלכלתה.
בכל שטחי החפירה נמצאו כ-700 מטבעות סלוקיים—רובם מטביעת העיר צור— למן ראשית המאה הב` ועד שנת 125 לפסה"נ. למרות שלא נחשפו ממצאים ברורים אחרים, הרי שכמות גדולה זו מעידה על התיישבות כלשהי באתר בתקופה זו. על סמך זיהוי המגדל העגול בראש החומה כבניה צבאית הלניסטית, ניתן להציע שהאתר שימש בתקופה זו כמצודה של השלטון הסלווקי.
ממש בשנים הראשונות של המאה הא` לפסה"נ חלה הפסקה כמעט מוחלטת של הגעת מטבעות העיר צור לגמלא, והחלל התמלא על ידי כמות עצומה של מטבעות חשמונאיים. ניתן לראות בכך חילופי אוכלוסיה, ועל סמך מעל 300 מטבעות של יהוחנן הורקנוס נראה שמדובר בהפיכת גמלא ליישוב בעל רוב יהודי כבר בימי שליט זה. בניגוד לדעה המקובלת, המבוססת על מסעו של אלכסנדר ינאי לצפון בערוב שלטונו המתואר אצל יוסף בן מתתיהו, קריאה ביקורתית של פסוקים אלה תומכת בהמצאות רוב יהודי בגמלא כבר כשני עשורים לפני מסע ינאי. תמונה זו של חילופי אוכלוסיה על סמך ממצא המטבעות זוהתה גם במספר אתרים נוספים בגליל.
מעבר לידוע על העיר במאה הא` לסה"נ מיוסף בן מתתיהו וממציאת בית כנסת, הזהות היהודית של גמלא משתקפת גם במה שנראית לי העדפה של מטבעות `יהודיים` וסחר עם מרכזים יהודיים. מטבעות אנטיפס מטבריה ומטבעות הנציבים הרומיים מירושלים נמצאו בעיר בכמות מפתיעה בהתחשב בכך שגמלא היתה מנהלתית בתחומו של פיליפוס בן הורדוס ולאחר מכן תחת שלטון אגריפס הב`.