New Responsa from R. Moshe Almosnino Regarding Tenant`s Rights According to the Saloniki Regulations - Schocken MS 69.

עם פריחתה של הקהילה היהודית בשאלונקי במאה הט"ז והפיכתה ל"עיר ואם בישראל", נהרו אליה חכמים ותלמידיהם מכל ארצות הבלקן. מציאות חדשה זו יצרה מצוקת דיור שהלכה והחריפה והעסיקה רבות את מנהיגי הקהילה היהודית.

רבני שאלוניקי, שהיו מעורים בחיים החברתיים והדתיים של הציבור, תיקנו תקנות להגן על שוכרי הבתים שהשתייכו לשכבות החלשות ועשו הכול כדי למנוע מבעלי האמצעים לנצל את מצוקתם. תקנות אלו (המכונות "הסכמות"), גֻּבּוּ בשבועות חרמות ונידויים.

ההסכמה הראשונה (משנת רנ"ג(?), 1493) קבעה שיהודי ששכר בית מגוי ומתגורר בו, נחשב כבעל "חזקת שכירות" על הנכס, ואסור ליהודי אחר לשכור את הבית מהגוי, אלא רק לאחר שלוש שנים שהראשון פינה את הבית.

דא עקא, שלא אחת התברר שסעיפים שונים בהסכמות לא נוסחו באופן חד וברור, והיו שפרשום כראות עיניהם. בעלי עניין מצאו בנוסח ההסכמות חֲסָרִים ולקונוֹת שאִפשרו לעקוף את המגבלות. חכמים ידועים כמו ר` יוסף טאיטאצאק, מהרשד"ם ואחרים, עסקו רבות בליבון ספיקות ובהכרעה בפירושן של לשונות דו משמעיים בהסכמות אלו.

מאמר זה עוסק בתשובותיו של ר` משה אלמושנינו בעניין הסכמות שאלוניקי, עד כה היה ידוע על תשובה אחת בלבד שכתב בעניין ההסכמות הנ"ל. לאחרונה זכינו למצוא בספריית מכון שוקן בכ"י שוקן 69, שרידים של שתי תשובות חדשות בעניינים אלו.