Between the Classical Tetralemma and the Same-phrase Tetralemma in the Mishnah and Tosefta

טטרלמה (τετράς, λῆμμα) היא תבנית הגיונית המורכבת מארבעה משפטים. כל משפט מורכב משתי תכונות (א, ב) והיפוכיהן: (א, ב), (-א, ב), (א, -ב), (-א, -ב), כך למשל הדוגמה הזו: "יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה; מחשבה והכשר; מחשבה ולא הכשר; לא הכשר ולא מחשבה" (עוקצין ג, א). במחקרים קודמים דנתי בטטרלמה ובטרילמה (הכוללת שלושה משפטים) במשנה ובתוספתא, הצבעתי על הדגמים השונים הקיימים בכל מבנה, על הגורמים המשפיעים על סדר המשפטים שבדגם, על התכונות השונות של המבנים הללו ואף השוויתי בין המבנים במשנה ובתוספתא.

במחקר הנוכחי אני מתייחסת לטטרלמה מסוג אחר, שלא הוקדש לה כלל עיון במחקר, ובה שתי התכונות ללא היפוכיהן יוצרות ארבעה צירופים, באופן שבשני משפטים תכונה אחת נשנית פעמיים: (א, א), (א, ב), (ב, א), (ב, ב), כך למשל הדוגמה הזו: "טהור שאכל את הטהור; וטהור שאכל את הטמא; וטמא שאכל את הטהור; וטמא שאכל את הטמא - כולם במיתה" (תוספתא, תרומות ו, ד). אני מכנה טטרלמה זו בשם `טטרלמת הצירופים הזהים`.

במחקר הנדון אני בוחנת את הטטרלמה מסוג הצירופים הזהים ועומדת על תכונותיה. חלק מהתכונות משותפות לטטרלמה הקלאסית, אך חלק מתכונות ייחודיות לסוג זה, ובשל כך יש לראות את הטטרלמה מסוג הצירופים הזהים טיפוס נפרד, הקונה לו מקום משלו. כך למשל אין ערכים חיוביים ושליליים בסוג זה, כנזכר; באופן ברור תכונת היפוך התכונות, שבשלה מוקדם הערך החיובי לשלילי בטטרלמה הקלאסית, נעדרת מטטרלמת הצירופים הזהים; הדגמים הדומיננטיים בכל סוג של טטרלמה שונים באופן מובהק; ולבסוף – היחס הכמותי של הטטרלמות במשנה לעומת התוספתא שונה מאוד בשני סוגי הטטרלמות.