ברשימות היחס בספר דברי הימים שוקעו מספר יחידות נרטיביות המוסיפות פרטים מעבר לאילן היוחסין הגנאלוגי. אחת מהיחידות הללו היא סיפור נישואי חצרון לבת מכיר (דה"א ב 23-21), שנידונה במחקר בעיקר מן ההיבטים ההיסטוריים והגיאוגרפיים. בהרצאתי אעסוק ביחידה מנקודת מבט ספרותית, ואראה כיצד ניתוח עיצובה הספרותי של היחידה יכול לתרום לקביעת מגמתה בהקשרה הנוכחי. אציע שמגמתה של היחידה קשורה בפולמוס המפורסם ביחס לנישואי תערובת בתקופה הפרסית, וכי בעל דה"י נוקט עמדה מורכבת בסוגיה זו – עמדה שאותה הוא מביע במקומות נוספים בספרו. בעל דה"י אינו מתמקד בשאלת ההיתר ההלכתי לנישואי תערובת, כי אם מציג את תוצאותיהם השליליות, וזאת באמצעות שלילת ייחוסו של הענף שיצא מנישואים אלה אל שבט יהודה, עיצוב מחוכם של `מידה כנגד מידה` בין נישואי חצרון לבת מכיר ובין מה שאירע בעקבותיהם, ועוד.