The Concept of `Zimzum` and Pantheism in the Unedited Texts of Rabbi Abraham Isaac Hacohen Kook

author.DisplayName
מחשבת ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל

הרב קוק, אחת הדמויות הבולטות והמשפיעות ביותר במאה העשרים ובכלל, זכה לסקירה מחקרית מקיפה. המחקר אף עסק בפן הקבלי בהגותו של הרב קוק ובמושג הצמצום בפרט, אם כי המחקר העוסק בנושא זה מסתמך על כתביו הערוכים של הרב קוק בלבד, אולם עם הופעתם של הכתבים הלא- ערוכים נראה כי יש לבחון מושג זה גם דרך הופעתו בכתבים אלה: מושג הצמצום מופיע במספר פסקאות בכתבים הלא-ערוכים של הרב קוק ולמרבית הפסקאות הללו אין מקבילה בכתביו הערוכים או שהן מופיעות בהם בשינויים משמעותיים, כשבחלקן מובעים רעיונות מקוריים ושונים ממה שניתן למצוא בכתבים הערוכים.

בהרצאתי אעסוק בסוגיית הצמצום וביחסי אל-עולם הנובעים ממנה בכתבים הלא-

ערוכים של הרב קוק. אראה כי הרב קוק החזיק בגישה הפנתאיסטית או, לכל הפחות, הפנאנתאיסטית, ולתפיסתו הצמצום מסמל את גבולות ההבנה האנושית, כלומר פני הדברים "מבחינתנו", אך הוא בלתי-רלוונטי ב"אמת העליונה", היינו "מבחינתו". תפקידו של רעיון הצמצום הוא לתחום את האדם והשגתו לכדי תפיסה תיאיסטית החיונית עבור מוסריות האדם והחברה, אך הרב קוק שב וטוען בכתביו הלא-ערוכים שגבולות אלו הינם גבולות אפיסטמולוגיים בלבד ולא בעלי מציאות קונקרטית של ממש, ועל כן הם ניתנים לפריצה בהכרתו של האדם. הצמצום במובנו התיאיסטי אמנם קיים, אך רק "מבחינתנו", ואילו "מבחינתו", היינו מצד האל, בוודאי לא התרחש תהליך הצמצום באופן מוחשי ואין לו כל משמעות מבחינת יחסי אל-עולם.

הצמצום על-פי הרב קוק הוא, אם כך, רעיון שגוי אך הכרחי עבור האדם והחברה, הזקוקים לתאיזם הנובע ממנו בכדי לקיים חיים סדירים המבוססים על דת ומוסר.

Lilach Bar-Bettelheim
Lilach Bar-Bettelheim








Powered by Eventact EMS