Non-Rabbinic Judaism

השאלה עד כמה מייצגת ספרות חז"ל את החברה והתרבות היהודית שבתקופה הרומית והביזנטית נדונה רבות במחקר. במסגרת ההרצאה לא אסקור את המחקר הענף, ואשתדל להציג גישה אחרת שטרם זכתה להתפרש כמכלול. זאת למרות שפרטים ממנה נדונו כבר בצורה מלאה, אך נקודתית.

בהרצאה אסקור מה מגדיר פעילות תרבותית ככזאת הנעשית מחוץ לבית המדרש. הקושי הנובע מכך שהעדויות למרבית הפעילויות מצויות רק בתוך ספרות חז"ל, ורק לחלק מהם עדויות חיצוניות (ארכיאולוגיות, או אחרות). לאחר קביעת הקריטריונים, אסקור קרוב לשמונה עשרה פעילויות תרבותיות רובן מפותחות מאד, שמרכזן היה מחוץ לבית המדרש. ברוב המקרים העדויות הן מהתקופה הביזאנטית הבתר תלמודית, אם כי שורשיהם בתקופה הרומית (התלמודית). חלקן היו פעילויות שבית המדרש התנגד להן במידה זו או אחרת, וחלקן פעילויות משלימות לדרכי הלימוד ולנושאי הלימוד בבית המדרש. ברוב המקרים החוגים ש`ייצרו` את התרבות החילופית ראו עצמם יהודים נאמנים, נאמנים להלכה, ומעריציהם של חז"ל. חלקם הקטן היו אופוזיציה שקטה פחות או יותר, בית המדרש, שנתפש בעיניהם כממסד. ועם זאת ברור שספרות חז"ל מייצגת ומשקפת רק חלק מהפעילות התרבותית היהודית של התקופה.