"I am the Only Nun in Israel":Naming Jewish Newborns in Several Communities in Israel as an Expression of Basic Values

מסוף המאה ה-19 נטענו השמות הפרטיים של היילודים בארץ ישראל במטען פוליטי ורגשי עודף (וייטמן, 1988; אלמוג, 1997). המטען הפוליטי העודף יצר ארבע קבוצות: מסורתיים שהועדפו בגלות, מחודשים מסוף המאה ה-19, חדשים שנגזרו מהעברית המדוברת, וזרים חסרי משמעות עברית. כל קבוצה כיום במטען קונוטטיבי ייחודי המתבטא באופן נבדל בקהילות בחברה הישראלית (שטאל, תשנ"ה; בירנבוים, תשס"א; ברנדר, 2008).

ניתן להסביר בחירת שמות ליילודים על פי מודל הערכים הבסיסיים של (2012) Schwartz. ערכים בסיסיים מוגדרים כמוטיבציות אינדיבידואליות או חברתיות שנטועות עמוק בתודעת הפרטים בחברה נתונה, ומדריכות אותם להצדיק עמדות, נורמות, דעות ופעולות (1992 ,Rokeach;1973 ,Schwartz). בקבוצות יהודיות מסוימות בישראל נראה כי ההורים נוטים לשיים את היילודים כבחירת ערכים השייכים למוטיבציה אינדיבידואלית, ובקבוצות אחרות בחירה זו נעשית על בסיס ערכים חברתיים.

ניתוח שלושה מדגמי שמות של ילידי שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, חילוניים בצפון תל אביב, חרדים בירושלים ודתיים-לאומיים בגדה המערבית, העלה כי השמות הנפוצים בכל קהיל מצביעים על ערכים שונים. נמצא כי החרדים פועלים בעיקר במוטיבציה החברתית של השמרנות שמכילה את ערכי המסורת, הביטחון והקונפורמיזם, ולכן מרבית השמות הם מסורתיים ומייצגים ערכים אלו. בקרב החילוניים נבחרו הרבה שמות מחודשים וחדשים נפוצים. דבר המעיד כי גם בקבוצה זו פועלת בחזקה המוטיבציה של השמרנות. במפתיע התבלט המדגם הדתי-לאומי שנפוצו בו שמות יוצאי דופן בעלי תוכן לאומי או דתי, שמשקפים שיום מתוך המוטיבציה האינדיבידואלית של הפתיחות שמכילה את ערכי הגירוי וההכוונה העצמית.