מהשטעטל לקיבוץ: ההרצאה בוחנת את השפעת מלחמת העולם הראשונה והצהרת בלפור על הפעילות הציונית בפינסק באמצעות סיפורה של התנועה הציונית סוציאליסטית בעיר. כיצד עיצבו המלחמות, הגבולות החדשים והעלייה לארץ ישראל את ציוני פינסק הצעירים? בתחילת המאה ה-20 הייתה פינסק עיר יהודית בינונית במרכז תחום המושב, בירת חבל פולסיה שבאזורי הספר הבלרוסים בין פולין ורוסיה, ומרכז ציוני תוסס. תהפוכות המלחמה הותירו את אותותיהן על העיר שעברה ידיים מספר פעמים במלחמה, וכללו טבח בשדרת הפעילים היהודים בעיר. לבסוף נותרה העיר בצד הפולני, קרוב לגבול החדש שחצה בין רוסיה הסובייטית ופולין העצמאית. ההרצאה בוחנת את השפעת ניתוקה של העיר מהמרכזים הרוסיים בהם הייתה קשורה, בייחוד בדרום המתפתח. לצד זאת, גל הגירה חלוצי מהעיר בעלייה השלישית יצר מערכת קשרים טרנסלאומיים ייחודית בין התנועה הציונית סוציאליסטית בפינסק, ובין חלוציה בארץ ישראל הבריטית, שזכתה לתנופת פיתוח תחת השלטון החדש. לאורך שנות העשרים שמרה "הקבוצה על שם קדושי פינסק" על עצמאותה הודות לקשריה עם התנועה בעיר המוצא, והקימה את קיבוץ גבת להנצחת קורבנות הטבח. עם התייצבות גבולות הרפובליקה השנייה של פולין וארץ ישראל המנדטורית ירד בהדרגה משקלה של התנועה המקומית, שהוחלפה על ידי מוסדות ארציים שהלכו והתבססו בשתי הארצות בשנות ה-30 של המאה ה-20. ההרצאה בוחנת את סיפורה המיוחד של פינסק הציונית-סוציאליסטית, שהקימה רשת טרנסלאומית בין מזרח פולין וארץ ישראל בעשור שלאחר מלחמת העולם הראשונה, וכיצד עיצבה הרשת את התנועות משני עברי המתרס.