Between Westphalia and Tarnopol: Joseph Perl`s Synagogue Regulations

פעילותו של יוסף פרל (1839-1773), אחד מן האישים המרכזיים בהשכלת גליציה, הינה נושא להתעניינות מחקרית כבר למעלה ממאה וחמישים שנה. המחקרים על פרל עוסקים במאבקו בחסידות במרחב הפוליטי, בחיבוריו שחלקם נותרו בכתב יד, ובבית הספר שייסד בטרנופול. בית הכנסת שפרל ייסד בצמוד לבית הספר שלו לא זכה לשום מחקר עצמאי, וההתייחסויות אליו מוגבלות להערות קצרות פה ושם. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בהיעדרם של מקורות ראשוניים על בית הכנסת. מצב עיניינים זה הותיר מרחב לא קטן לספקולציות באשר לאופיו של בית הכנסת, החל מתיאורו כ"טמפל" עם מקהלה ואורגן וכלה בקביעה כי בית הכנסת הזה לא אימץ רפורמות דתיות.

גילויה של תעודה ארכיונית המכילה את התקנון שיוסף פרל ניסח עבור בית הכנסת שלו מאפשר לנו לראשונה לבחון את חזונו של פרל בנוגע למוסד בית הכנסת ולאופן התנהלותו, ולתרום בכך להבנתנו את השכלת גליציה כתופעה ייחודית. פרל כתב את תקנון בית הכנסת שלו בשנת 1815, כחמש שנים לאחר פרסום התקנון שניסח ישראל יעקבסון, ראש הקונסיסטוריה היהודית בווסטפליה, עבור בית הכנסת שייסד. בהרצאתי אני אבחן את החידושים שהציע פרל עבור בית הכנסת שלו כמו גם את האיסורים שאסר על שינוי בנהלים שונים הקשורים לסדרי התפילה. אני אטען כי בניגוד לדגם של יעקבסון בווסטפליה, פרל היה האב המייסד של דגם בית כנסת אותו ניתן לכנות "מסורתי-מודרני", דגם שהפך מאוחר יותר לסימן ההיכר של בתי הכנסת המודרניים במונרכיה ההבסבורגית: וינה, פראג, למברג וקרקוב.