Hayyim Dov Horowitz and the Political Economy of the Jews

חיים דוב הורוביץ (1933-1865) היה מחלוצי המחקר הכלכלי-פוליטי של החברה היהודית. בין 1898 ל-1905 ביקש בעבודתו התיאורטית לספק הסבר מדעי למצבם הכלכלי הקשה של היהודים ברוסיה. בהסתמכו על וילהלם רושר והאסכולה ההיסטורית-כלכלית הגרמנית, פיתח תיאוריה שמשלבת בין המרקסיזם, הכלכלה הניאו-קלאסית ותיאוריית תת-הצריכה. על בסיס יסודות אלו הראה הורוביץ כיצד התפתחות הכלכלה באירופה הולכת ודוחקת את היהודים מתפקידיהם המסחריים המסורתיים, מאז ימי-הביניים ועד ימיו שלו. בתקופה קצרה זו מסקנותיו המחקריות של הורוביץ עברו כמה שינויים דרמטיים, במקביל לשינויים בעמדותיו הפוליטיות. הוא התחיל מניסיון לספק הצדקה תיאורטית והיסטורית לעמדה הציונית ההרצליאנית, לפיה היהודים עתידים לאבד לחלוטין את מקומם בחברה האירופית. בהמשך פיתח הורוביץ גרסה של תיאוריית האי-פרולטריזציה, וטבע את המושג "נישול אנכי", לפיו היהודים נדחקים לעמדות הנחותות בכל אחד מהענפים הכלכליים שבהם נטלו חלק. בשלב זה נטה הורוביץ לעבר "עבודת הווה" כלכלית כתנאי להגשמת הציונות, שפירושה עבורו יצירת כלכלה יהודית קואופרטיבית ברוסיה. בשלב השלישי התרחק הורוביץ מהציונות, פנה למאבק למען אמנציפציה של יהודי רוסיה, וזיהה את אפלייתם המשפטית כגורם המרכזי לנחשלותם הכלכלית. בתמורותיו אלו משקף הורוביץ תופעה רחבה יותר של תיאוריה חברתית-כלכלית בשירות הפוליטיקה הלאומית היהודית, שתרומתה המדעית הייתה חשובה ופורייה, לא למרות מטרותיה הפוליטיות, אלא דווקא בגללן.