Public Spaces in the Neighborhood and the Formation of Jewish Urban Society in Mandate Palestine

שכונות יהודיות חדשות שהוקמו בשנות המנדט היו רכיב מרכזי בצמיחתה ועיצובה של החברה העירונית בפלשתינה-א"י. חלק מהשכונות היו מרוחקות באופן יחסי ממרכז המסחר והתעסוקה העירוניים ולכן היו מבודדות מבחינה גאוגרפית וחברתית. שכונות שיועדו לקבוצה חברתית מסוימת, כמו למשל שכונות העובדים שהקימה ההסתדרות, הפכו למיקרו קוסמוס עבור תושביהן. בתוך כך התהוו אתרים ציבוריים שונים ששימשו מוקדי מפגש לתושבי השכונה כגון חנויות מכולת, בתי כנסת, מסעדות, מאפיות, בתי קפה, גנים ציבוריים ובתי ספר.

מתוך אימוץ העמדה המתודולוגית שהוצעה במסגרת ה"מפנה המרחבי", הממעטת לבוא לידי ביטוי במחקרים היסטוריים העוסקים בתולדות היישוב העירוני בפלשתינה-א"י, ההרצאה תאורגן סביב מספר אתרי המפגש בשכונות שנוסדו בשלוש הערים היהודיות הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה). ההרצאה תתמקד בנקודת המבט של תושבי ותושבות העיר, שמפגשים שכונתיים היו עבורם הזדמנות להכיר אלה את אלה, להיוועץ זו בזו או לבלות בצוותא. ההרצאה תצביע על החשיבות החברתית של מרחבים ציבוריים שכונתיים לארגון וגיבוש החברה העירונית במציאות שבה מרבית תושבי העיר היו מהגרים, שלא עסקו רק במציאת מקורות פרנסה, התמקצעות אישית והקמת משפחה, אלא גם ביצירת רשתות של קשרים חברתיים, ששימשו אותם כחלק מתהליך ההיטמעות בארץ. מנגד ההרצאה תלמד על התהוותה של חברה עירונית מרובדת, בה קהילות יהודיות שונות חיו בבידוד זו מזו. המחקר מסתמך על עיון בדוחות עירוניים, זיכרונות של בני התקופה, ראיונות ועיתונות.