Jewish Renewal in Education

בעשורים האחרונים, משלהי המאה ה-20 ואילך, מתקיימת ברחבי ישראל תופעה של `התחדשות יהודית` במרחב הלא-דתי, הכוללת הקמת בתי מדרש וקבוצות לימוד ב`ארון הספרים היהודי`, בתי תפילה כתחליף לבתי הכנסת, חלופות חילוניות לטקסים יהודיים מסורתיים ועוד– לילדים, נערים ומבוגרים כאחד (שלג, 2010; אזולאי, 2010). חלק ניכר מפעילויות אלה מתארגנות במסגרות המחדשות את `הקהילה היהודית` בדרכים מגוונות – קהילות מקומיות, עירוניות ואזוריות, `קהילות שיתופיות` (קיבוצים עירוניים ו`תנועות הבוגרים` של תנועות הנוער הקשורות לתנועת העבודה), וקהילות המתקיימות כחלק מהשותפויות בין יהודי ישראל והתפוצות במיזם `שותפות 2000`. בכנס, אתמקד בקהילות לסוגיהן, קהילתנות(Communitarianism) כתפיסה חברתית-חינוכית חזונית ואמצעים קהילתיים – בינוי קהילה, התנדבות והעצמה קהילתית, מרכזים קהילתיים (מתנ"סים), מקומיות ואזוריות, קהילות שיתופיות חדשות בישראל, שותפויות אקדמיה ושדה. דוגמא לכך היא מרכז שדמות במכללה האקדמית לחינוך אורנים המוצג ע"פ שיטת `בינוי הקהילה` שלו ב`שדה`. מרכז שדמות הוקם על ידי מכללת אורנים ב-1999, כזרוע קהילתית של המכללה, ומטרותיה ואמצעיה הם: יצירת קשר עם הקהילות בסביבתה; חיזוק היסודות הקהילתיים בחברה הישראלית; דגש על הקהילה המקומית; שותפויות בין גורמים שונים ביישוב. ההנחה המרכזית היא שהתושבים הם גורם מרכזי בתהליך, ועל כן יש לממש את כישוריהם ורצונם להשפיע, להשתייך ולהשתתף בחיי ציבור משמעותיים (שדמי-וורטמן, 2010). דוגמא לבינוי קהילה תוצג באמצעות מרכז שדמות והחברה למתנ"סים ויישומה בעיר חולון.

מטרת המחקר היא לתאר, לנתח ולפרש את התחדשות `הקהילה היהודית` במרחב הלא דתי בישראל ואת אמצעיה הקהילתיים המקומיים לסוגיהם, השיתופיים ושל ה"עמיות היהודית" משלהי המאה ה-20 ואילך. שאלות המחקר הן שתים: מהן הקהילות המיוצגות ומהו מגוון סוגי הקהילות הכלול בהן; מהם האמצעים הקהילתיים הייחודיים למגוונם וכיצד הם פועלים.