Arie Tartakover and Modern Jewish Sociology

אריה טרטקובר (1982-1897) היה פרופסור באוניברסיטה העברית וממניחי היסוד של המחקר הסוציולוגי הישראלי. טרטקובר נולד בברודי שבגליציה, עלה לארץ ישראל בשנת 1920 ושב לאירופה, לווינה, בשנת 1922 בעקבות מחלת המלריה. בשנות מלחה"ע ה-2 שהה בארה"ב ועם הקמת המדינה עלה ארצה והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית. עבודתו האקדמית של טרטקובר שזורה בפעילותו הציבורית במעגלים שונים של התנועה הציונית ותנועת העבודה ובקונגרס היהודי העולמי. מחקריו החלוציים של טרטקובר עוסקים במגוון רחב של נושאים. החל מתולדות תנועת העובדים היהודית דרך תולדות יהודי פולין, ועד חקר מושג הלאומיות היהודית ומדינת ישראל.

במסגרת ההרצאה ברצוני לנתח את השינויים וההתפתחויות בהגותו ומחקריו של טרטקובר בנוגע ללאומיות היהודית בכלל ובהקשר הישראלי בפרט. להערכתי תולדות חייו הייחודים של טרטקובר ומעברו בין שלוש יבשות שנות השפיע בצורה מכרעת על כתיבתו המחקרית. חשובה במיוחד תקופת שהותו בארה"ב, במסגרתה נחשף לייחוד של הקיום היהודי בארה"ב ולמשמעותה קיומה של פזורה היהודית בעולם הכלל ובארה"ב בפרט.

בהרצאה אראה שניתן לראות שינוי משמעותי בתפיסתו של טרטקובר את מושג הלאומיות היהודית אחרי שהותו בארה"ב. טרטקובר תמך בהקמת מדינה יהודית והצביע על חשיבותה אבל לא ראה בה חזות הכול ותמך בקיום יהודי דיאספורי במקביל למדינת ישראל. הפזורה היהודית, על פי טרטקובר, אינה סרח עודף של הקיום היהודי הריבוני בארץ ישראל, אלא ישות פוליטית ארגונית ואידיאולוגית המקיימת יחסי גומלין מורכבים עם הזירה הישראלית.

במציאות הישראלית של שנות החמישים והשישים מדובר במהלך אידיאולוגי ומחקרי יוצא דופן. טרטקובר מציג במחקריו אלטרנטיבה לתפיסה הציונית והישראלית המקובלת בעשורים הראשון והשני לקיום מדינת ישראל. השילוב בין פעילות ציבורית ענפה ומעמד אקדמי בכיר מקנה משנה תוקף לחשיבות השקפת עולמו של טרטקובר ובחינת דרכי התקבלותה.