The Riddle of the King in the Book of Samuel

בהרצאה זו אראה כי שאלת זהותו של המלך הראוי בעיני האל מעוצבת כבר בפתח ספר שמואל, עוד לפני היות מלך בעם. זו מעוצבת במובלע באמצעות שני טקסטים, שירה ונבואה: שירת חנה (שמ"א ב א-י) ונבואת הנביא האלמוני (שמ"א ב כז - לו ). השירה מדגישה את עיצובו של האל כמהפך גורלות ובכך רומזת על היפוך גורל המלך. נבואת הנביא האלמוני מוסיפה את העיקרון כי הבחירה האלוהית באדם מסוים ניתנת לשינוי כל העת ועל כן הקורא מוזמן לבחון את כל אחד מגיבורי הספר, אפילו גם לאחר שנבחרו למלוכה, ולבחון את מידת התאמתם למלוכה.נוסף על הבלטת האל כמהפך גורלות, שירת חנה מצטיירת ככתב חידה המקפלת בתוכה כמה ממאפייני המלך הראוי בעיני האל. אלה משרטטים סימני דרך לזיהויו בכתובים.

כמה כתובים פיוטיים בספר מזמנים מענה לכתב החידה. האחד בלב הספר: בקינת דוד (שמ"ב פרק ב יז – כז) ובנבואת נתן אודות המלך (שמ"ב פרק ז ד - יז), המציגה, בין היתר, חידה חדשה באשר לזהותו של האדם הראוי לרשת את כס דוד. השני בחתימת הספר: בשירת דוד (שמ"ב כב). כל אחד מן הטכסטים הללו מזמן מענה משל עצמו לחידת המלך המעוצבת בראש הספר.