Ways of "Meaningful Learning" in Hasidism, Past and Present

בשנים האחרונות מערכת החינוך עוסקת בצורה אינטנסיבית בהוראה ובמחקר בסוגיית ה`הוראה המשמעותית`. השאלה המרכזית היא: כיצד ליצור הפנמה של התכנים הנלמדים בשיעורים בבתי הספר. לדוגמא: אם המורה עוסק בהוראת ערך כל שהוא, למשל, הקשבה. כיצד להפוך את ההקשבה לחלק מעולמו הפנימי של התלמיד ברמת ההבנה של המושג `הקשבה`` והן ברמת היישום, קרי: לעורר בתוכו את תכונת הקשבה, כדי ישומה בפועל בחייו.

אך לא רק בבית הספר חשובה ה`הוראה המשמעותית`. גם על ציבור אנשים בוגרים רוצה המורה, המלמד או ה`משפיע` [ =תפקיד מובהק בחצר החסידית] לפעול באופן אפקטיבי ושדבריו יופנמו בקרב השומעים.

בתורות של מורי החסידות ניתן למצוא דרכים וכלים שונים, שמטרתם הפנמת העקרונות החסידיים. לדוגמא, הכלי הברסלבי : "ללכת עם התורות", המופיע בספר `שיחות מוהר"ן` (אות רצז), שבו מתרגל האדם את אחת התורות של ר` נחמן במהלך שבועות ואף חודשים. דוגמא נוספת, היא מעגלי חבורות לימוד, שהאסטרטגיות שלהם אינם רק לימוד אינטלקטואלי. בני החבורה נדרשים לשתף ממהלך חייהם את החברים ולתאר היכן הם התורות הנלמדות במסגרת החבורה פוגשות את חייהם האישיים.

בהרצאה, נציג דגמים שונים של `הוראה משמעותית`, שנוצרו בדורות קודמים בחסידות ועברו התאמות לגישות חינוכיות עכשויות, המשלבות באופן מודע כלים חסידיים בתוך התוכניות החינוכיות שלהן. מדובר במוסדות חינוך בעלי אוריינטציה חסידית ובחוגים ניאו חסידיים בישראל.

ההרצאה תשלב, מחקר טקסטואלי ואיכותני - אתנוגרפי, ותציג ניתוח תצפיות ושיחות עם תלמידים ב`בתי מדרש` בהויה הישראלית העכשוית, המשלבים כלים חסידיים וכלים מתחומים אחרים, באופן שיוצר צורת הוראה ייחודית. תופעה זו מעוררת שאלות מרתקות על דרכי חדירתה של החסידות למערכת החינוך ולבתי המדרש המתחדשים.