י
יהדות פולין החרדית שבין שתי מלחמות העולם התמודדה עם אתגרים אידיאולוגים ופוליטיים רבי משמעות כאשר אחד החשובים שבהם התבטא באידיאולוגיה הסוציאליסטית. התמודדות זו באה לידי ביטוי בתגובתם הרעיונית לאתגר הסוציאליסטי של שניים ממנהיגי הקהילה החרדית בפולין בתקופה זו .
המנהיגים בהם אדון, ייצגו שני זרמים בחברה החרדית הרב זלמן סורצוקין ,מראשי הציבור הליטאי וממנהיגי עולם הישיבות, והרב יהודה אורליאן מחשובי חסידי גור וממעצבי דמותה הרעיונית של תנועת פועלי אגודת ישראל.
שני המנהיגים עסקו רבות בכתביהם בשאלה החברתית, תוך ניתוח מעמיק של המקורות היהודים המסורתיים הנוגעים לנושא, ותוך התבוננות במתרחש במרחב האירופאי בזמנם.
סקירת כתביהם הוגי דעות אלו מלמדת כי למרות הניתוח השונה מהותית בין שניהם, ולמרות הרקע התרבותי, התורני והכלכלי השונה שלהם, המסקנה הייתה דומה.
הרב סורוצקין הסיק כי יש לדגול בתפיסת עולם השוללת מכל וכל את החתירה לצדק חברתי כפוי בידי המדינה, ובמקומו להעדיף את טיפוחה מחדש של הרוח מוסרית בקרב החברה האנושית. הרב אורליאן לעומתו, העלה על נס את התנועות הקוראות לתיקון חברתי, אולם, גם מגיע לאותו פתרון של הרב סורצוקין ולפיו התיקון העולמי יוכל להיעשות רק על ידי תיקון רוחני מקיף ולא באמצעים פוליטיים כוחניים.
דומה כי תפיסה זו , המשותפת איפה לכלל חלקי החברה החרדית, ולפיה יש לשלול אקטביזם פוליטי בהקשר הכלכלי חברתי, מוכיחה כי למרות הבנת התופעות ההיסטוריות בזמנם, מעדיפים הוגי הדעות החרדים להמשיך ולדגול בתפיסות מסורתיות וממילא לפעול למען הסגירות המערכתית הפנימית. דומה כי דיון זה עשוי לתרום גם להבנת דרכה של היהדות החרדית אחר השואה