“Every City With at least Ten from Israel Has to Pick a King”: Between the Purim King Customs and the Jewish Parodic Literature in Provence

חגיגות הפורים בפרובאנס ובאיטליה בימי הביניים המאוחרים ובעת החדשה המוקדמת התאפיינו בגיוון ובססגוניות, שמשתקפים מהתוצרים הספרותיים שבידנו: פיוטים היתוליים בשבח השתייה והאכילה בפורים, עיבודים לסיפור מגילת אסתר ויצירות פרודיות על המקרא והתלמוד. אחד המנהגים המסקרנים שעולים מן המקורות השונים הוא הכתרת מלך פורים במהלך חודש אדר.

על אף שמנהג המלכת מלך מיוחד במסגרת חגיגות הפורים מוכר בעולם המחקר ונזכר במקורות השונים, עד כה הוא לא נידון בפני עצמו. בדרך כלל המנהג נזכר כמעין מקבילה יהודית להכתרות מלך השוטים או בישוף השוטים בחגיגות קרנבליות נוצריות בימי הביניים, או לחלופין, ביחס לבחירה ברב פורים בישיבות במזרח אירופה בעת החדשה המוקדמת. התייחסות אגבית זו מותירה סימני שאלה רבים ביחס למנהג, אופן התנהלותו וההקשר ההיסטורי והתרבותי שלו.

ההרצאה תבחן את מנהג מלך פורים כפי שעולה מהעדויות הטקסטואליות הקדומות ביותר שמוכרות במחקר: קובץ הסכמות היתוליות למלך פורים מימי הביניים וספר חבקבוק ומגילת סתרים, שתי יצירות פרודיות לפורים מן המאה הי"ד בפרובאנס. לשלושת הטקסטים מאפיינים משותפים בולטים: ראשית, הם כוללים חזרות על דמויות וביטויים. בנוסף, בשני כתבי היד הקדומים ביותר שמצויים בידינו, שלושת החיבורים מועתקים בסמיכות זה לזה.

במסגרת ההרצאה ייבחן מנהג המלכת מלך פורים כפי שעולה מקובץ ההסכמות ובהשוואה לאופן שבו הוא מיוצג בשתי היצירות הפרודיות. כמו כן יודגם כיצד מנהג המלכת מלך פורים מסייע בהבנת ההקשר ואופן הביצוע של היצירות הפרודיות לפורים בפרובאנס בימי הביניים המאוחרים.