Religious Practice and Memory: Juda Perahia`s Post-Holocaust Sermons

הזיכרון החי של יהודה חיים פרחיה הכהן (סלוניקי 1886-קסנטי 1970) כזיכרונם של שורדי שואה אחרים, הוא אחד ממקורות הידע החשובים בכתביו המאוחרים.

עם תום המלחמה שימש יהודה חיים פרחיה רב בקהילה הי"ס בעיר קוואלה (יוון) אף שמעולם לא הוסמך לרבנות. הוא ראה בקיבוץ שארית הפליטה מנוף להחייאת הדת והתרבות הי"ס בקהילות המדולדלות. הנסיבות ההיסטוריות, מבנה אישיותו שלו וידיעותיו הניעו את המהלך. מתוקף תפקידו חיבר פרחיה נאומים לאירועים הקשורים ולאירועים קהילתיים, כגון ברכות לחתונה והספדים ולימי זיכרון. הוא ניסח גם דרשות לאירועים במעגל החגים. הנאומים והדרשות חוברו כולם על טהרת הלשון הס"י.

עותקים בודדים מהנאומים והדרשות אותרו בארכיונו של פרחיה, שנתרם עוד בחייו לספריית בן צבי בירושלים.

הדרשות והנאומים שחוברו לאחר השואה נושאים מטען דידקטי מובהק ואף ניתן לזהות בהם היבטים אוטוביוגרפיים ונגעים ללב.

דבריו מתובלים בסימנים רטוריים ואסתטיים ולא נעדר מהם שיבוצים מהמקורות.

בהרצאה יוצגו וינותחו טכסטים מובחרים מתוך קורפוס הדרשות והנאומים ששרד (בסך 12).