Between Zionism and Liberalism in the Transition from Germany to Palestine

ההרצאה תעסוק במתח שאפיין את ציוני גרמניה ביחסם למורשת הליברלית היהודית גרמנית ותציג את הטרנספורמציה שחלה בעמדתם כלפי מורשת זו בעקבות העלייה לארץ ישראל.

ההתאחדות הציונית של גרמניה נוסדה ב- 1897 כקבוצת מיעוט אופוזיציונית לממסד היהודי גרמני הליברלי. לאורך עשרות שנות פעילותה בגרמניה התאפיינו פעילותה והשיח שלה במתח פנימי ביחס לליברליזם – בין אימוץ ערכי היסוד שלו כמעצבי הלאומיות היהודית החדשה לקריאת תיגר עליהם. דומה שמתח זה הגיע לשיאו ערב עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה ובמהלך שנותיו הראשונות של המשטר הנאצי עד שלהי שנות 1938.

עולי גרמניה בארץ ישראל, ובעיקר הממסד הפוליטי שלהם שבא משורות הנהגתה של ההתאחדות הציונית של גרמניה, התמודדו עם שאלת הרלוונטיות וההמשכיות של המורשת הליברלית במסגרת הפוליטיקה של היישוב ולאחר מכן מדינת ישראל הצעירה. במציאות חדשה זו, ואל מול הממסד היישובי שהתבסס על יוצאי מזרח אירופה מתנועות הפועלים, מילאו עולי גרמניה תפקיד חשוב בגיבושה של מורשת ליברלית ישראלית.