קונטמינציה בתרבית דם בילדים מאושפזים: היבטים קליניים ודמוגרפים

מבוא: קונטמינציות בתרביות דם באוכלוסיה הפדיאטרית הינן נפוצות ומהוות מכשול בעבור הקלינאי בפענוח תוצאות ובמתן טיפול מיטבי. קונטמינציות תוארו כגוררות טיפול מיותר ושהות ארוכה בבית החולים. מטרת המחקר היא לאפיין הן את שכיחות הקונטמינציות והן מאפיינים קליניים באוכלוסייה הפדיאטרית בבתי החולים הדסה.

שיטות: מחקר תיאורי, בו נבדק מדגם שיטתי של 800 תיקי ילדים (0-16 שנים) שהגיעו למיון או מחלקת ילדים, ללא מחלות רקע, עם צמיחה בדם שהוגדרה כקונטמינציה בין השנים 2008-2014. בדקנו נתונים דמוגרפים וקליניים בתיקי ילדים והשווינו עם הנתונים של הילדים עם תרבית חיובית שהוגדרה כאמיתית.

תוצאות: שיעור הקונטמינציות עמד על 2.28% מסך כל התרביות דם. שעור הקונטמינציות בתינוקות בני 0-3 חודשים היה3.74% לעומת 1.95% בגיל 3 חודשים עד 16 שנים. שיעור התרביות החיוביות בגיל 0-3 חודשים היה 2.62% לעומת 2.77% בגילאי 3 חודשים עד 16 שנים.29.5% מכל הקונטמינציות היו בגיל 0-3 חודשים בעוד ששיעור תרביות עקרות ותרביות אשר הצמיחו פתוגן אמיתי באותם גילאים עמד על 17.7% ו17.1% בהתאמה. בנוסף נראה אחוז גדול - 13.26% של הקונטמינציות נמצאו בילדים מתחת לאחוזון 5. סטאפילוקוק קואגולקז שלילי היה החיידק הדומיננטי ונמצא ב 62% מהקונטמינציות. 77.8% מהקונטמינציות הכילו מזהם בודד והשאר היו פולימיקרוביאליות. טיפול אנטימיקרוביאלי ניתן ב 53.31% מכלל הקונטמינציות . מבין מקבלי הטיפול 35.68% קיבלו תרופה אמפירית אחת בלבד, התרופות העיקריות אשר ניתנו היו אמוקסיצילין, רוצפין וגנטמיצין ב44.7%, 20.6% ו16.1% בהתאמה. האבחנות הנפוצות ביותר במקרי קונטמינציות הינן: גסטרואנטריטיס 13.2%, חם 13.7%, מחלה וירלית 16%, דלק אוזן תיכונה 8.9%, חם בילוד 8.6%.

מסקנות: מחקר זה מפרט מאפיינים דמוגרפים וקליניים וטיפול אנטיביוטי בילדים עם קונטמינציה בתרבית דם באוכלוסיית הילדים המאושפזים בישראל. נתונים אלה ונוספים במחקרים עתידים יסייעו בהורדת ובאיתור קונטמינציות וצמצום טיפול מיותר.