What is a parallel Sugya? An methodological examination of research on parallel passages in the Babylonian and Jerusalem Talmud

מראשיתו של מחקר התלמוד השוואה של התלמודים הבבלי והירושלמי היוותה כלי פרשני מרכזי. עם התפתחות המחקר השוואת התלמודים אף הפכה ליעד מחקרי בפני עצמו, עד שכמעט שאין מחקר שלא נגע בעיסוק הנזכר בצורה כלשהי. עם זאת, נדמה כי הגדרה שיטתית של סוגי ההקבלות בין התלמודים עדיין איננה בנמצא, וגם לא של התופעות הרגילות בהן. ענייננו במחקר זה הוא ביצירת מתודולוגיה שיטתית שתאפשר למצות את המסקנות האפשריות מהשוואת התלמודים.

המתודולוגיה המוצעת משווה בין סוגיות מקבילות. ההקבלה בין הסוגיות שמענייננו איננה מתמצה בהשוואת מסורות המופיעות בשני התלמודים, אלא ביחס שבין שתי אסופות טקסטים בעלי קישוריות פנימית. המתודולוגיה המוצעת מבוססת על הגדרתן של ארבע קבוצות רכיבים שקיימים בסוגיות שמאפשרים הקבלה ביניהן: רכיבים טקסטואליים (מקורות), לוגיים, קומפוזיציוניים וסגנוניים.

רכיבים טקסטואליים משותפים, כלומר ברייתות או מימרות שמופיעות בשתי סוגיות, מאפשרות להצביע על סוגיות אלה כסוגיות מקבילות. הוא הדין ברכיבים לוגיים משותפים, כגון טיעונים הלכתיים, קישורים בין מקורות ומהלכים בדיאלקטיקה של הסוגיה. לאלו מצטרפים יסודות קומפוזיציוניים משותפים, ובהם מיקום הסוגיה בתוך הרצף התלמודי והסדר הפנימי של הרכיבים בתוכה, ויסודות סגנוניים משותפים, הכוללים ז`אנרים תלמודיים, מטבעות לשון, ואישים המופיעים בשתי הסוגיות.

הטיפולוגיה המוצעת של קבוצות הרכיבים שעשויים להצביע על סוגיות מקבילות חשובה בראש ובראשונה ליצירת מאגר נתונים מבוקר של סוגיות מקבילות, הכולל חלוקה פנימית לסוגי הקבלות שונים. יתירה מזאת, הגיוון בתחומי ובסוגי ההקבלות מלמד על טיבו של חומר הגלם ששימש ביצירתם של הסוגיות העומדות בפנינו, ומצביע על קדמותם של יסודות הלמדניים והספרותיים שבו.

על בסיס החלוקה הטיפולוגית המוצעת נבקש להצביע על מספר תבניות החוזרות בסוגיות המקבילות. באמצעותם, נציע אמות מידה מחקריות להערכה נכונה של הקבלות טקסטואליות ספציפיות.