The Derashot of the Formula zot torat in the Tannaitic Midrashim

במסגרת עבודת הדוקטורט שלי על מדרש ספרי זוטא במדבר, עסקתי בדרשות לנוסחאות פתיחה של פרשות הלכתיות. מתברר כי במדרשים דבי ר` עקיבא התפתחו דגמים שונים של דרשות הלומדות פרטים הלכתיים מפורטים מהמילים `ויאמר ה` אל משה לאמר` וכו`.

כהמשך למחקר זה, אני מבקש לתאר תופעה נוספת – דרשות לנוסחת `זאת תורת` או `זאת חוקת` במדרשי התנאים. הנוסחה `זאת תורת ה...` מופיעה כ-15 פעמים בתורה כנוסחת פתיחה או סיום של קובצי חוק, והיא ממאפייניו המובהקים של הסגנון הכוהני. במדרשים דבי ר` ישמעאל המילים הללו לא נדרשות בדרך כלל. במקומות אחדים אנו מוצאים מחלוקת, שזכתה להתייחסות בספרות המחקר, בין ר` יאשיה ור` יונתן – שני חכמיו המובהקים של בית המדרש של ר` ישמעאל – על היכולת העקרונית ללמוד מנוסחה זאת פרטים הלכתיים.

במדרשים דבי ר` עקיבא, היכולת ללמוד הלכה מנוסחה זאת כבר איננה מוטלת בספק, והיא טכניקה נפוצה יחסית. חלק מהדרשות מפליגות, והן מעוררות שאלה על הקשר הרופף לכאורה בין הפרטים ההלכתיים למילים `זאת תורת`. כך למשל בדרשה הבאה בספרי זוטא במדבר ו, יג:

זאת תורת הנזיר – תורה אחת לכל הנזירים שיביא קרבן טומא`. יכול אף בבמה, ת"ל זאת. ומנין את מרבה הנזור נזירות עולם. ת"ל זאת תורת. יכול שאתה מרבה הנזור נזירות שמשון, ת"ל זאת.

מטרתי בהרצאה זו היא לתאר את הדגמים השונים של הדרשות הללו ולחשוף את התשתית הפרשנית שעומדת בבסיסן. טענתי העיקרית היא שיש לבחון את הדרשות הללו כתופעה מתפתחת, ששורשיה בקריאה רגישה של התפקודים השונים של המילה `תורה` בחוקי המקרא, ושיאה בשימושה כמכשיר יעיל ליציקת תכנים משנאיים מפורטים אל תוך תבנית מדרשית.