הפיוט `אל אדון על כל המעשים` נאמר במנהגי התפילה השונים במסגרת ברכת `יוצר אור` (הברכה הראשונה שלפני קריאת שמע בשחרית) של שבת וחג. מאפיינים תבניתיים וצורניים המצויים בו מעידים כי הוא משתייך לתקופה המוקדמת ביותר בתולדות הפיוט – התקופה הקדם קלאסית.
בהרצאתי אציג חידוש פואטי בתחום סוגות הפיוט. לראשונה במחקר נתגלתה סוגה שירית שלא נמצאה כמותה קודם לכן, הסוגה: `רְשות לאל אדון`. סוגה זו נמצאה בין פיוטי המשורר ר` יוסף אבן כספי (אלג`יר, המאה ה-15). הוא חיבר שתי רְשויות, המיועדות להיאמר בשחרית לראש-השנה לפני הפיוט `אל אדון על כל המעשים` שבברכת `יוצר אור`. הוא כתב את שתי הרשויות בזיקה לפיוט הדֶגֶם (`אל אדון על כל המעשים`) – בעיקר מצד הצורה, אך גם מצד התוכן. אם כי עיקר תוכנן של הרשויות מתקשר למהותו ולמשמעותו של היום בו הן נאמרות – ראש-השנה.
בהרצאתי אציג את שתי הרשויות ואעמוד על מאפייניהן הצורניים והתכניים בזיקה לפיוט הדֶגֶם.