בהרצאתי אעסוק בסיפור מתוך הקדמת הזוהר (ח"א ד ע"א- ה ע"ב) בו מתוארת עלייתו של ר` חייא לעולם העליון ומפגשו עם רשב"י ועם שוכני ההיכלות של מעלה. בסיפור זה מצטלבים צירים מרכזיים מספרות הקבלה: חתימת התורה בישיבות הרקיע, הבכי המיסטי, תפיסת המוות, דמויותיהם של מטטרון והמשיח, מוטיב המלבוש, מיתוס האל הבוטש והמבכה את החורבן, ועוד. לצד הדיון באפשרות של דמויות מעולמות שונים להתגלות ולשוחח זה עם זה, אתמקד בהרצאתי בתפיסת הרצף בין העולמות ובסממנים המפרידים ביניהם. בסיום אבקש להצביע על השפעתו האפשרית של הסיפור על סיפורי עליית נשמה והחלפת מלבושים בספרות החסידית.