Commandments between Man and God and Man and his Neighbor: Discussion in the Literature of the Sages

ההבחנה בין מצוות שבין אדם למקום ובין מצוות שבין אדם לחברו נחשבת מוסכמת, ומקובל לזהותה עם ההפרדה שבין החלק ה"משפטי" לבין החלק ה"דתי" של ההלכה.

עיון בספרות חז"ל מלמד שבין החכמים היו מי שהתנגדו להבחנה זו, ובראשם - ר` עקיבא. כך עולה מתגובותיו למעשה בלוריא הגיורת (בבלי, ראש השנה יז ע"ב-יח ע"א) ולדרשת ר` אלעזר בן עזריא (בספרא ובמשנה סוף יומא).

מגמה דומה מסתמנת מיחסם של חז"ל לרעיון ההפרדה בין עשר הדברות לשני הלוחות. בהשוואה לכתבי פילון ולספרות הנצרות הקדומה, נראה שחז"ל התעלמו או הסתייגו מרעיון ההפרדה הנזכר.

עיון השוואתי בין ספרות חז"ל לבין ספרות הנצרות הקדומה מלמד על פולמוס יהודי-נוצרי בדבר ההבחנה שבין סוגי המצוות, וייתכן שפולמוס זה הוא הגורם להתנגדותם של חלק מן החכמים להבחנה זו.