הרצאה זו עוסקת בנרות החרס מהתקופה ההלניסטית המאוחרת ומהתקופה הרומית הקדומה שנתגלו בחפירות בגמלא בראשותו של שמריהו גוטמן וכן מהחפירות החדשות שנערכו על ידי דני שיאון וצביקה יבור. אף על פי שגמלא נודעה בעיקר בשל ימיה האחרונים – ימי המרד הגדול, השרידים שנחשפו בחפירות הארכאולוגיות העידו על יישוב גדול ומשגשג מתחת לשכבת המלחמה. באתר נתגלו 2,856 פריטים של נרות ושברי נרות, המהווים אוסף גדול ומרשים מחפירת היישוב. מחקר הנרות מצטרף לפרסומים נוספים של ממצא החפירות מגמלא ומגלה לנו טפח מחיי היום יום של תושבי גמלא במשך קיומו של היישוב מסוף המאה השנייה לפנה"ס ועד כיבוש היישוב בשנת 67 לסה"נ.
הנרות מהתקופה ההלניסטית המאוחרת אופייניים לתקופה ונמצאים באתרים נוספים בארץ-ישראל וברחבי אגן הים התיכון. לרוב נרות אלו עשויים בתבנית ומעוטרים בעיטורים גאומטריים, מן הצומח אך גם בדמויות. לעומת זאת בתקופה הרומית הקדומה הנרות המצויים ביותר הם הנרות המכונים "נרות הרודיאניים", העשויים באובניים, ולצדם ופחות מצויים, הנרות האפורים שנעשו בתבנית בעלי עיטור צמחי. הנר ההרודיאני אנדמי לארץ-ישראל ומצוי גם ביישובים יהודיים וגם ביישובים נוכריים.
ממצא הנרות מגמלא מראה כי חלו שינויים בנרות בין התקופה ההלניסטית המאוחרת לתקופה הרומית הקדומה. השוואה של ממצא הנרות מגמלא לנרות שנתגלו באנפה מהתקופה הנידונה הראתה ממצא נרות דומה בתקופה ההלניסטית המאוחרת, שלא כמו בתקופה הרומית הקדומה. שינויים בממצא הקראמי בין שני אתרים קרובים באותה תקופה מעידים על מוקדי ייצור שונים של הנרות ומעלים שאלה בדבר זהותם של תושבי האתרים. בעקבות כך בהרצאה נציג את ממצא הנרות ונעמוד על זהותם של אנשי גמלא בסוף התקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה.