The Influence of Cultural Heritage in the Rabbinical Court Judgments of Rabbi Yosef Kapach

בהרצאה אשרטט את דמותו של דיין בית-הדין הרבני, הרב יוסף קאפח (2000-1917), כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסקי-הדין שכתב, תחום אותו חקרתי בעבודת הדוקטור שלי (בר אילן, 2011).

העיון מתבסס על יסודות תיאורטיים משל גדמר[1] ((Gadamer וכן מאוטנר[2] שקשר את דברי גדמר לעולם המשפט.

אבליט סוגיות מהן עולה רקעו התרבותי של הרב- כבן הקהילה היהודית בצנעא, תימן וכתלמידו של סבו, הרב יחיא (1931-1850). אדון באמירות הקשורות להיותו בן קבוצת מיעוט עדתית, בעלת קווי יחוד תרבותי.

אצביע על כך שפסיקתו מהווה גם במה להשקפת העולם- למשל באשר לאופי המסגרת המשפחתית, ליחס לנשים שנוצלו או שהיו קרבן לאלימות או באשר לאמונות שאינן רציונאליות.

הניתוח מעלה כי תפיסת עולמו צמחה מתוך מודעות למצב התרבותי שלו בהתייחס לחברה שסביבו. נמצא שלתחושתו כמיעוט הייתה השפעה לא אחידה- הקשחת עמדות מתוך הכרעה שתרבותו היא הנכונה, אימוץ השקפה פלורליסטית לפיה יש לאפשר פעולה של תרבויות שונות אחת בצד השנייה, או עמדה משלבת, כמו ביחס לחילוניים שכלל שלילה של החילוניות כדרך לגיטימית אך יחס חיובי בפועל.

מדבריו ניכרת תחושת פגיעה מחוסר סובלנות תרבותי המתפרש כהטלת דופי במסורות המושתקות. כתגובה, מובעת נכונותו להיאבק עבור זכות הביטוי.

זוהי דוגמה המדגישה את תפקידה של התרבות מתוכה צומח אדם. המודעות לממד התרבותי שביסוד טקסטים מסייעת להעשרת הדיון בהם ולחשיפת העולם הערכי והאישי של מחברם.

[1] Gadamer, Hans-George, Reason in the Age of Science, Cambridge: MIT Press, 1983.

------------ Truth and Method, New York: Continuum, 1999.

[2] מאוטנר, מנחם "גדמר והמשפט", עיוני משפט כג (תש"ס) 419-367.

---------- "בית דין רבני בנתיבות", תאוריה ובקרת 13-12 (תשנ"ח), 475-467.