The Poem for This and the Art of Mixed Modes in Natan Alterman`s Journalistic Poetry

שלושת המודוסים המרכזיים המבנים את שירתו העיתונאית של אלתרמן הם המודוס השנינתי-סאטירי, המודוס הגבוה-הנשגב והמודוס הדיוני. באופן גס ניתן לומר כי שירתו העיתונאית של אלתרמן נולדת ומתפתחת כשירה סאטירית/שנינתית ונוטה בשנות הארבעים אל הערוץ ההרואי-הנשגב. מיום הקמת המדינה, או מעט אחריו, עולה המודוס הדיוני והופך להיות בהדרגה המודוס השליט בשירתו העיתונאית של אלתרמן.

לעיתים נמזגים המודוסים זה בזה ליצירת שילובים משילובים שונים, מה שמייצר את העושר הטונאלי המציין את שירתו העיתונאית של אלתרמן – קורפוס השירה העיתונאית הגדול ביותר והמשפיע ביותר בשירה העברית המודרנית.

בהרצאה אציע קריאה בשיר `על זאת` אחד השירים הטעונים, הידועים והמהדהדים ביותר בכל רחבי שירתו העיתונאית של אלתרמן. השיר למעשה מהווה מיזוג של שלושת המודוסים – הוא פותח בסאטירי, עובר לדיוני ועולה לקראת סיום אל הפאתטי. בהרצאה ינותחו האמצעים הרטוריים והרגיסטרים הלשוניים האופייניים לכל אחד מהמודוסים והאופן שבו הם באים לידי ביטוי בשיר.

בנוסף לקריאה הטונאלית ייחשף בהרצאה הרובד האינטרקטקסטואלי המורכב של השיר, רובד ה`מרחף` סביבו ומעשיר ומעמיק את האמירה שלו.

בהתייחס לביקורות המרכזיות שהופנו כלפי השיר, ההרצאה תמקם את `על זאת` בלבו של האתוס הציוני-הומניסטי, שאלתרמן הוא מבטאו השירי הגדול.