From the Halakhic Proem to Al-Iftitaḥat: an Unnoticed Judeo-Arabic Homiletic Genre

בהרצאה זו אבקש להציג סוגת דרשות ערבית יהודית קדומה ובלתי מוכרת. הסוגה, המכונה כאן `אלאפתתאחאת`, כוללת דרשות וחיבורי דרשות על פרשות שבוע, למועדים ולאירועים במעגל החיים. הסוגה מתועדת בשני חיבורים שטרם ראו אור, כתאב אלתאפחה ומטה עוז המתוארכים למאות הי"א-י"ב, כמו גם בקטעי גניזה נוספים ובהם דרשות שלא קובצו בחיבורים, או כאלו השייכות לחיבורים לא מוכרים, אך תואמים את מאפייני הסוגה.

על אף אי אלו התפתחויות ושינויים פנימיים, ניתן להצביע על המבנה הקבוע של הדרשות הנתונות בסוגה זו, הכולל הצגת פסוק פתיחה, הלכת פתיחה, אשר אחריהן מובאת פתיחה חגיגית בערבית יהודית העוסקת בשבח האל ובהיגדים תיאולוגיים נוספים, המובילה אל פרשת השבוע או עניין הדרשה, תוך שהיא חורזת ומקשרת אותם אל נושא פסוק הפתיחה או אל פסוק הפתיחה עצמו וממנו מתגלגלת אל גוף הדרשה, תוך שזירה של פסוק הפתיחה, הלכת הפתיחה, והפרשה הנידונה או פסוק הפתיחה שלה.

אף שכמה מחוקרי הספרות הערבית-יהודית וספרות הגאונים מודעים לסוגה זו, ואף עשו שימוש בציטוטים ובמובאות לשם שחזורם של חיבורי גאונים, הרי שהיא טרם נבחנה מנקודת הראות של חקר מדרש האגדה ותולדות התקבלותו. בהרצאה זו אבקש להדגיש את חשיבותה של הסוגה הזו לחקר מדרשי האגדה. אציע כי הסוגה משקפת המשכיות דרשנית, העושה פיתוח נוסף ומורכב בצורות הפתיחתא בכתובים והפתיחתא בהלכה הרגילות ומוכרות מן המדרש הקלאסי ומדרשי התנחומא-ילמדנו, ומעידה בכך על תפיסת הזיקה בין צורות קדומות אלו לבין הדרשה בעל-פה. כמו כן אצביע על התרומה האפשרית של הספרייה המדרשית והאגדית המשתקפת בדרשות אלו לחקר הנוסח והתפוצה של חיבורים שונים.