The Vilna Gaon and the Kabbalah: Reconstructing His Historical Image

סוגיית יחסו של הגר"א ללימודים כללים הביא היסטוריונים שונים לראות בו מבשר תנועת ההשכלה המתונה. לא רק בגלל ספרו איל משולש על גיאומטריה ותכונה וספרו על דקדוק העברי אלא בגלל דברי ברוך משקלוב על שבח הגר"א לחכמות הכלליות. חלק מן המשכילים הוציאו אמירה זו מכל פרופורציה וייחסו לגר"א תדמית של משכיל מוסווה. הויכוח על היות הגר"א המשכיל הנסתר של ליטא או לא, הטה את הדיון על דמותו לויכוח על נושאים מסוימים בביוגרפיה במקום לדון בעיקר: דמותו כתלמיד חכם, ותפקידו כמחנך ופרשן בעיני עצמו ובעיני תלמידיו הקרובים.

אתייחס להיסטוריונים של המאה הי"ט וראשית המאה העשרים, בעלי האג`נדה, שראו בגר"א גם חלק משאיפותיהם האישיות. אטקס מחלק בין ההיסטוריונים הקדומים שראו בגר"א משכיל מוסווה ובין המאוחרים שתפסו עמדה ביקורתית יותר. אלא שגם המאוחרים ראו בגר"א אחד ממבשריה של ההשכלה גם אם במידה מועטת. אתייחס גם לחוקרים מן המחצית השנייה של המאה העשרים והלאה כגון אטקס,אטינגר, שטרן, ובן ששון, שניסו ליצור תדמית מאוזנת יותר של הגר"א ויחסו לכתבי הקבלה. כמו כן אתייחס לחוקרי הקבלה שהתחילו לעסוק ביחס הגר"א לקבלה, כגון: שלום, ליבס , באומגרטן, אביב"י , ובמחקריי (עולם נסתר בממדי הזמן (רמת גן 2008) קבלת ליטא (דעת 79 – 80) ועוד. כמו כן, אציג את המקורות מן ההקדמות של התלמידים המדברים על דמותו של הגר"א ויחסו לקבלה, על סוגיית הדפסת הכתבים הקבליים וייחוסם לגר"א, על הקמת בית הדפוס בוילנא, ועל מקומו בתולדות הקבלה בעיני תלמידיו. ולבסוף אתייחס גם להבדל שבין תפיסת הגר"א את הקבלה המושתת על תפיסה שכלתנית יותר של פרשנות, וסלידתו מן החוויה המיסטית שאפיינה יותר את העולם החסידי.