ה"מאמינים" השבתאים (ה"דונמה")- מחסידיו של שבתי צבי אשר המירו לאסלאם בעקבות משיחם- חיו בסלוניקי העות`מאנית למעלה ממאתיים שנה, עד אשר הועברו בכפיה לרפובליקה התורכית. אחד העקרונות התיאולוגיים עליהם נשענה אמונתם המשיחית היה שמירה על סודיות. אי לכך, על אף שעצם קיומם של שלוש קהילות "מאמינים" בסלוניקי היה כסוד גלוי, עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לעולמם הפנימי- אמונותיהם, פולחניהם, סדרי קהילותיהם וכן דמויות מפתח בקהילות אלו.
קורפוס שירת ה"מאמינים" הוא אחד המקורות הפנימיים המעטים לידיעת עולמה הסודי של קבוצה זו. הקורפוס כולל חמישה כתבי יד ובהם מאות שירי אמונה ליטורגיים ששימשו את ה"מאמינים" בטקסיהם. שפת השירים היא בעיקר לאדינו, המשולבת עם תורכית עות`מאנית, עברית וארמית. קורפוס זה מהווה מצע פורה לחקר היבטים שונים של דתם ותרבותם של ה"מאמינים"; אולם עד כה נעשה מחקר חלקי ביותר מבחינת היקף החומר וניתוח מעמיק שלו- לא נעשתה בחינה של הקורפוס כולו ולא ניתנה הדעת לכל הממדים המתגלים ממקורות ייחודיים אלו. אחת השאלות העולות בחקר שירים אלה הינה זהות מחברי השירים השבתאיים ותקופת פעילותם.
בהרצאתי אבקש להתייחס לשאלה זו, תוך בחינה של הקורפוס כולו, דיון במחברים אשר זוהו, כגון: רבי יהודה לוי טובה, כמו גם מחברים שלא זוהו עד כה במחקר. מתוך כך אנסה לשרטט תמונה ברורה יותר של ייחודם וסגנונם של המשוררים השבתאיים, אשר חיו ויצרו בתוך קהילתם הסודית, בסלוניקי של המאות ה-18- 19.