טענתנו היא כי במציאות היהודית שבה נעדרה ההתגלות לאחר חורבן הבית, כפי שזו באה לידי ביטוי בספרות התלמודית ובמדרשים השונים, מתעצבת החברה והפוליטיקה לאור קריטריונים ושיקולי דעת אנושיים הממוקדים במציאות הארצית. המעבר מחיי התגלות המאופיינים בתיאוקרטיה, לחיים ארציים, המנוהלים על ידי בני אדם, מחייב שידוד מערכות חוקי, פוליטי וחברתי.
בהרצאה זו נבקש לטעון כי מדרש ספרי, מדרש ההלכה לספר דברים הוא חלק מתוך מכלול המיזם התיאולוגי-פוליטי של חז"ל, אשר ביקש להעביר את ליבת העיסוק בפוליטי מהמוקד התיאוצנטרי המאפיין את המקרא (במיוחד בתורה) ובו האל הוא, שחקן נוכח, מעצב ודומיננטי, למוקד האנתרופוצנטרי, הרואה בגורם האנושי את מרכז ההוויה. חשוב לציין כי גם העברת המשקל ממוקד אחד למשנהו, אינה מבטלת את קיומו של המוקד השני אלא מגבירה את נוכחותו של הראשון על חשבון האחר. במהלך ההרצאה נציג אמירות ופירושים שונים של חז"ל מתוך המדרש המוכיחים כי בפרשנותם למדרש הם ביקשו להעמיק את חשיבותם של החיים האזרחיים-ארציים על חשבון המטאפיסיקה המשתקפת בספר דברים – המסמך המבטא את הפוליטיקה הפורמליסטית של העם היהודי.
ננסה גם להצביע על הרלוונטיות של המהלך המדרשי האמור במציאות שבה אנו חיים היום במדינת ישראל העצמאית.