From a Child Narrator to an Adult Narrator: Ethical Adolescence in the Stories of Etgar Keret

בקורפוס הסיפורים של אתגר קרת ניתן לזהות התפתחות כרונולוגית: מריבוי סיפורים המסופרים מזווית של מספר-ילד בשני ספריו הראשונים ("צינורות" ו"געגועיי לקיסנג`ר") למעבר כמעט מוחלט למספר-בוגר, פעמים רבות אף הורה, בספריו הבאים ובמיוחד בספרו האחרון ("פתאום דפיקה בדלת").

הרצאה זו תבקש לבחון את מאפייני פעולתו של המספר-הילד לעומת המספר-הבוגר, ולמפות אף תתי סוגים בתוך הקטגוריות הללו. מתוך מיפוי זה, תטען ההרצאה כי בסיפוריו של קרת אבן היסוד של ההתבגרות וההשתנות טמונה בהפסקת ההתרכזות ב`אני` ובלקיחת אחריות על האחר. ההרצאה תבקש לקשור בין מאפיין זה לבין השקפתו המוסרית של עמנואל לוינס, הטוען כי "ביחסים הבין סובייקטיביים האני, אשר כשלעצמו הוא `אדיש` (in-different) נהפך ל`בלתי אדיש`" (non in different), וזאת שכן האחר "מהווה פרובוקציה, הגורמת לעצם מודעתי לאחרות של האחר. באופן כזה האחרות מפרה את החופש של האני וגורמת ליציאת האני מאדישותו הראשונית ולהתהוות האי אדישות הנ"ל".

דרך קריאה צמודה בקטעים ממגוון סיפורים ההרצאה תציג נדבכים נוספים – מעבר לדמות המספר – בין סיפורתו הפוסט מודרנית של קרת לבין האתיקה הפוסט מודרנית של לוינס, ותבקש להוכיח כי בסיפוריו של קרת הפואטיקה משרתת את האתיקה, ולהפך.