בהרצאה זאת, אבקש לבחן שאלת משמעות שינוי בזהותו של הגר המתחולל בגיור
מבחינת דיון מושגי על תפיסת הגוף וזהות עצמית כקונסטרוקציה תרבותית.
כדי לנמק במלואו מהו בדיוק הקריטריון של ההבדל העיקרי בין יהודי לגוי בכינון
זהות הקולקטיב היהודי, אציע כי תפיסת הגיור מנמקת שינוי עיקרי בגופו של הגר:
בדיון הלכות רבות הקשורות לתופעות גופניות, סברו
החכמים כי תפיסת הגוף לא רק נתפסת כישות פיזית אלא כקונסטרוקציה תרבותית
ומושגית המייצגת ומסמנת באופן סמלי את הזהות העצמית של האדם.
לאמיתו של דבר, בהלכות רבות בנוגע לתופעות גופניות נדונים ענייני הגיור
כדי להגדיר את זהותו של המתגייר ולשרטט את גבול הקולקטיב היהודי.
בפרט בדיוני הלכות לגבי הגיור, גם מוזכרה הדיכוטומיה החותכת בין יהודי לגוי
במיוחד ביחס לשינוי מכריע בזהותו של המתגייר המתחולל לפני ואחרי גיורו.
למעשה, בתחום דיני הטומאה בנוגע למחלת עור, מציגות המשניות זבים ב:ג ונגעים ז:א את המקרים
אשר בם נחלק הגוף בין גופו של הגוי בגויותו לגופו של הגר בגירותו: גופו של הגוי אינו
חשוף לטומאת מחלת עור לפני גיורו או בגויותו מצד אחד, אבל גופו של הגר ישתנה ביסודו
אחרי גיורו במידה רבה שהוא יהיה חשוף לטומאת מחלת עור כיהודי לחלוטין מצד שני.
בעקבות דעתה של מירה בולברג(Mira Balberg),
הטוענת כי תפיסת הגיור נתפסת כ"רכישת הגוף החדש," אבקש לחשוף
את תפיסת "הגוף" כקונסטרוקציה
תרבותית המעצבת את זהותה העצמית היהודית ביחס לגיור. העמדה מאפשרת
לנו לתפוס את תפיסת הגיור כישות מושגית המחוללת טרנספורמציה עיקרית
באנושותו של הגר.